הבדלים בין קורבן שלמים לתודה
הרב דב קדרון
זבחים לו ע"א
קורבן תודה הוא סוג של קורבן שלמים, אלא שיש כמה הבדלים בפרטי ההלכות ביניהם.
האברבנאל (הקדמה לויקרא) מסביר שמטרת קורבן התודה היא לתת הודאה לשם יתברך על מה שגמלם כרחמיו וכרוב חסדיו ועל הטובה שהיטיב עמהם, אם בירושת הארץ ונחלתה ואם בשאר הנסים, ועל זה נאמר: "אם על תודה יקריבנו". קורבן שלמים שבא בנדר ונדבה עניינו תפלה לשם שיחנם ויברכם בתבואותיהם וענייניהם בעתיד, ויריק עליהם ברכה עד בלי די. כלומר: קורבן תודה בא כהודאה על העבר וקורבן שלמים בא כתפלה על העתיד.
הוא מוסיף לבאר שני הבדלים נוספים בין תודה לשלמים שקשורים לזה:
בקורבן שלמים אין חמץ, ואילו לקורבן תודה נלווים גם לחמי חמץ. הבדל זה נובע מההבדל בין קורבן שבא להודות על העבר, לבין קורבן שבא כתפילה על העתיד. כאשר מודים על העבר ראוי להוסיף באכילה של לחמי חמץ ובשמחה, מה שאין כן בשלמי הנדרים שבאים על העתיד, כמו שבחג הסכות, שבא בזמן האסיף, נאמר: "ושמחת בכל הטוב", ואז אוכלים חמץ, לפי שהשמחה היא על העבר, אולם לא נאמר כן בחג הפסח, ובו אסור לאכול חמץ, לפי שבו לב האדם תלוי ועומד בספק על מה שיהיה בתבואתו לעתיד.
הבדל נוסף הוא בזמן האכילה: קורבן תודה, שבא על העבר, נאכל ליום ולילה אחת, ואילו שלמים, שבא על העתיד, נאכל לשני ימים ולילה אחד. זהו לפי שהמתפלל על העתיד מאריך בתפלתו יותר מהמהלל ומשבח על העבר.
