"עירוב מחשבות" בספירת העומר

הרב דב קדרון

זבחים ל ע"ב

בגמרא מדובר על כהן שחשב שתי מחשבות פסולות לגבי אכילת הקורבן, כגון שחשב לאכול כזית ממנו מחר (חוץ לזמנו) ובחוץ (חוץ למקומו), וזה נקרא "עירוב מחשבות", כלומר ששתי המחשבות ביחד פוסלות את הקורבן.

מכאן הביא ראיה בעל משנה שכיר (מועדים ספירת העומר) לגבי מה שנשאל על אדם שטעה בספירת העומר, שביום העשירי ספר: היום תשעה ימים שהם שבוע אחד ושלשה ימים לעומר, ולא נזכר מטעותו עד ליל י"א, ושאל אם יכול לספור שאר הספירות בברכה.

בתשובתו הוא כותב שלכאורה לפי שיטת ה"אבי העזרי" המובא בטור [בסי' תפ"ט], שמשבוע ראשון ואילך אין צורך לספור את הימים, אלא רק: היום שבוע אחד ויום אחד לעומר, וכן בימים הבאים (ויש מהאחרונים שפסקו כמותו בדיעבד), אם כן גם כאן כיון שאמר: "שבוע אחד ושלשה ימים", יצא בדיעבד.

אולם כאן כיוון שהזכיר מתחלה תשעה ימי,ם אולי אפילו בדיעבד לא יצא, כי יש כאן עירוב ספירות של תשע ועשר, כמו עירוב המחשבות לגבי קורבן.

בנוסף לכך הוא טוען שכיון שאמר שני מספרים סותרים, תשע ועשר, על כרחך לא הייתה לו כונה בשעת הספירה לדעת את מספר הימים, ואם כן פשוט שלא יצא ידי חובה, כמו שכתב המגן אברהם (סק"ב) לגבי מי שספר בלשון שאינו מבין, שאינו יוצא ידי חובה.