הכבוד והתפארת של בגדי הכהונה
הרב דב קדרון
זבחים יח ע"א
בגדי כהונה קרועים, או שיש עליהם כתמי טיט (מטושטשים) – פסולים לעבודה, אבל בגדים ישנים ושחוקים אינם פסולים לגמרי, אלא יש מצווה להשתמש בבגדים חדשים.
על פי זה מסביר בעל אור החיים (שמות כח,מ) מדוע נאמר בתורה על בגדי הכהונה שהם "לכבוד ולתפארת". לכאורה היה מספיק לומר "לתפארת", שהוא מושג שכולל גם כבוד, אלא נאמר שהבגדים צריכים להיות מכובדים, דהיינו שלא יהיו קרועים, וזה הכרחי, ונאמר גם שהם צריכים להיות "לתפארת", דהיינו חדשים ולא ישנים, אולם זה אינו מעכב ואינו הכרחי.
המשך חכמה מדייק מהפסוק (הנ"ל): "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", שהמילים "לכבוד ולתפארת" מתייחסות רק לאבנט ולמגבעת, ולא לכתונת או למכנסיים. הוא מסביר זאת על פי הדעה (יומא כג,ב) שלעבודה של הרמת הדשן לא צריך הכהן ללבוש את האבנט ואת המגבעת, אלא רק את המכנסיים והכתונת, כי זו עבודה פחותה. לכן אומר הפסוק שלעבודות המכובדות יש לעשות אבנט ומגבעת "לכבוד ולתפארת".
תוספות (לעיל יז,ב ד"ה אין) מסבירים שכהן שעבד בלי בגדי כהונה, שנחשב כמו זר וחייב מיתה בידי שמים, זה דווקא אם עבד בלי המכנסיים, ומסביר המשך חכמה (שם) ששלושת בגדי הכהונה האחרים (כתונת, אבנט ומגבעת) מטרתם היא לכבוד, ובלעדיהם אין כבוד, וגם אין זו פחיתות, אולם בלי המכנסיים זהו מצב של פחיתות, לכן ההכרחי ביותר מכל בגדי הכהונה הם המכנסיים שנועדו למנוע בזיון, ורק על חסרונם חייב הכהן מיתה בידי שמים, בנוסף לכך שלושת הבגדים האחרים מוסיפים כבוד ותפארת.
