למה מיועדים בגדי הכהונה?

הרב דב קדרון

זבחים יז ע"ב

כהן שעבד בבית המקדש בלי בגדי כהונה – חילל את העבודה ופסל את הקורבן. הרמב"ם (כלי המקדש י,ד) סבור שעשיית בגדי הכהונה היא מצווה:

מצות עשה לעשות בגדים אלו ולהיות הכהן עובד בהן שנאמר ועשית בגדי קדש, ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, וכהן גדול ששימש בפחות משמנה בגדים אלו, או כהן הדיוט ששימש בפחות מארבעה בגדים אלו הוא הנקרא מחוסר בגדים ועבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים כזר ששימש שנאמר וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונה, בזמן שבגדיהם עליהן כהונתן עליהן, אין בגדיהן עליהן אין כהונתם עליהן אלא הרי הם כזרים ונאמר והזר הקרב יומת.

לעומת זאת הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות מצווה לג) כתב שלדעת בה"ג עשיית בגדי הכהונה היא חלק מההכנה לעבודת המקדש, וכחלק ממצוות העבודה בבית המקדש אינה חשובה מצווה בפני עצמה.

לפי הביאור של לב שמח, המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן היא בשאלה: מה מטרת בגדי הכהונה. לדעת הרמב"ם מטרתם אינה רק לצורך העבודה בבית המקדש, כמו שהוא פוסק (בהלכות כלי המקדש ח,יא): "בגדי כהונה מותר ליהנות בהן, לפיכך לובשם ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה", כלומר מטרת הבגדים המיוחדים הללו היא להיות כבוד ותפארת לכוהנים, שיהיו ניכרים כאנשים מיוחדים ונעלים.

לעומת זאת לדעת הרמב"ן בגדי הכהונה מיועדים רק לצורך העבודה במקדש.