מותר להיות בהר הבית בראש מגולה?

הרב דב קדרון

זבחים טו ע"ב

במשנה נאמר שכהן שלא לבוש בכל ארבעת בגדי הכהונה ,או כהן גדול שלא לבוש בכל שמונה בגדיו, ועבד עבודה בבית המקדש – פסל את העבודה. הרמב"ם (כלי המקדש י,ה) פוסק על פי הברייתא המובאת בגמרא:

כשם שהמחוסר בגדים חייב מיתה ופוסל העבודה, כך היתר בגדים, כגון שלבש שתי כתנות או שני אבנטים, או כהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד ה"ז מחלל העבודה וחייב מיתה בידי שמים.

והנה המגן אברהם (רפב ס"ק ח) כתב שמה שפסק השולחן ערוך (או"ח ב,ו) שאסור ללכת ארבע אמות בראש מגולה, זהו דווקא ללכת, אבל מותר לשבת או לעמוד בלי כיסוי ראש, והוכיח זאת ממה שנאמר במסכת יומא (כה) לגבי הפייס שהיו עושים בין הכהנים בלשכת הגזית, שהיה הממונה נוטל את המצנפת מראשו של אחד מהם, ויודעים שממנו הפייס מתחיל. ומשמע שמותר לעמוד בגילוי הראש אפילו בהר הבית.

אמנם בספר טעם מגדים (סימן ב) דחה ראיה זו, וכתב שייתכן שלכהנים היה כובע קטן תחת המצנפת, וגם כאשר הסיר את המצנפת לא נשאר עם ראש מגולה.

אולם הגר"ע יוסף זצ"ל כתב שאין דחיה זו נכונה, שהרי אמרו שם (כד:), שבבגדי קדש היו מפייסין, ואם כן בוודאי שלא היה כובע קטן תחת המצנפת, כי זהו ייתור בגדים, כמו שפסק הרמב"ם (הנ"ל) שאם לבש הכהן שתי כתנות או שני אבנטים ועבד הרי זה חילל וחייב מיתה בידי שמים, לכן לא ייתכן שהיה לכהנים עוד כובע קטן מלבד ארבעת בגדי הכהונה, וכשהסיר את המצנפת אכן עמד בראש מגולה.