מי פרש מן החיים?

הרב דב קדרון

זבחים יג ע"א

בכמה מקומות מצאנו שרבי טרפון אמר לרבי עקיבא: "כל הפורש ממך כפורש מחייו" (או מן החיים). הרבה מפרשים העירו שזהו מה שכותב הרמב"ם (רוצח ושמירת הנפש ז,א): "חיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובין".

ר' שמחה זיסל זיו זצ"ל (חכמה ומוסר חלק א סימן קמה) אמר שזה היה עיקר חטאו של לוט, שנפרד מאברהם אבינו ע"ה, כעניין שאמר רבי טרפון לרבי עקיבא: "כל הפורש ממך כפורש מן החיים", והוא, בעזיבתו את אברהם פרש מן החיים.

הוא הוסיף שאברהם אבינו שאמר ללוט: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך" רמז לו, שאם לא ישוב מדרכו לאפשר לרועים לעבור על איסור גזל, לא יהיה שוב אוהבו כמקודם, אלא יריב עמו, ועשה מבחן לזה, ואמר לו: "הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה וגו'", וחשב כי היה לו להשיב: אי אפשר להיפרד מהחיים בשביל ממון, ואחרי שלא השיב לו זאת, הבין כי נתקלקל, ולא רצה לשבת עמו יחד.

ולמדנו מזה כמה צריך האדם להתרחק מחברת רעים, פן ילמד ממעשיהם, אם אפילו אבי המאמינים חש לזה, וגם איך צריך האדם להתרחק גם מקרובים אנשי ביתו, אם יכיר בהם מדות פסולות ודבר רע, ולא ישלים עמהם בשביל חמדת ממון או שארי נגיעות, אלא ידבר באופן דיפלומטי עם מי שצריך,

עוד למדנו מזה כמה יש על אדם להשתדל להתקרב אל הטובים, כי עיקר החטא של לוט היה היפרדו מאברהם.

ועוד יש ללמוד מזה, כמה צריך האדם להיזהר מחטא, לא רק הוא עצמו, אבל צריך להוכיח ולישר את בני ביתו ולכל מי שיש בידו למחות.