בגדיהם עליהם
זבחים יז ע"ב
"מחוסר בגדים. מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר קרא: (שמות כט, ט) וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם, בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם".
אמרו במסכת שבת דף קיג ע"ב: "(ישעיהו י, טז) וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. אמר רבי יוחנן: ותחת כבדו - ולא כבודו ממש. רבי יוחנן לטעמיה; דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי". וכמו כן רבי יוחנן לטעמיה בענין כבוד הכהונה שהבגדים גורמים לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
ורבי אבהו תלמידו שהביא דבריו, אמרו עליו: (בבא מציעא דף פד ע"א; בבא בתרא דף נח ע"א) "שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו", ובמסכת סנהדרין דף יד ע"א: "רבי אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר, נפקי מטרוניתא דבי קיסר ומשריין ליה: רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא, בריך מתייך לשלם".
וצריך ביאור למה נצרכה להגמרא לציין ספק שאפשר שהדברים הם משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון.
אלא שגם לרבי אלעזר ברבי שמעון מיוחד הענין. שהרי על רשב"י ובנו במערה אמרו במסכת שבת דף לג ע"ב: "הוו משלחי מנייהו, והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, כולי יומא גרסי, בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו, והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו". כי תפילה במקדש מעט היא כעין עבודה במקדש (ראה עוד על ברכות נג ע"ב).
ובמסכת שבת דף יא ע"א אמרו: "תניא: חברים שהיו עוסקין בתורה - מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפלה. אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו, שתורתן אומנותן". ובתוספות שם כתב: "והא דאמר לקמן (דף לג:) כי הוה מטי (זמן תפלה) [עידן צלויי] לביש ומכסי ומצלי ההוא מצלי, היינו קריאת שמע". אך קשה שצלויי הוא לשון תפילה, ועוד שקריאת שמע לא צריכה בגדים כדברי המשנה במסכת ברכות דף כב ע"ב: "יתכסה במים ויקרא". אלא י"ל שעידן צלויי שלהם היה בשבת, כדברי הבית יוסף (אורח חיים סימן רפח) "גרסינן בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג) רבי חגי אמר לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה, רבי ברכיה אמר לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה, ובתנחומא מפרש לא פלגין מה דאמר רבי ברכיה לתלמוד תורה אלו הפועלים שהם עסוקים במלאכתם כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתעסקים בתלמוד תורה, ומה דאמר רבי חגי להתענג אלו תלמידי חכמים שהם יגעים בתורה כל ימות השבוע ובשבת הם מתענגים". הביאו הרמ"א בהג"ה (סימן רצ, ב).
הוי אומר שהיו משמרים את בגדיהם במיוחד לכבוד שבת ולכבוד עבודת ה' בתפילה.
