מה מהות הווידוי על קרבן עולה?
הרב דב קדרון
זבחים ז ע"ב
קורבן עולה מכפר על ביטול מצוות עשה, ואומר על כך רבא שבעצם הכפרה אינה תלויה בקורבן, כי מה נפשך: אם בעל הקורבן לא שב בתשובה אז בכלל אסור להקריב אותו, כי זהו (משלי כא,כז): "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", ואם עשה תשובה אז התשובה עצמה כבר מכפרת, אלא הקורבן הוא דורון שאדם מביא אחרי הכפרה.
עם זאת כותב הרמב"ם (מעשה הקורבנות ג,יד) שכאשר אדם מביא עולה צריך להתוודות על עוון עשה ועוון לא תעשה שניתק לעשה, ומכאן הקשה הרה"ג יעקב כלאב זצ"ל (עקב ענוה אות ח) מדוע לא כתב גם בהלכות תשובה (א,א) שמי שמביא עולה צריך לעשות תשובה ולהתוודות כשם שכתב כן לגבי בעלי חטאות ואשמות שבעת שמביאים קורבנותיהם צריכים להתוודות ולעשות תשובה.
הסברו הוא שמלבד עשה ולא תעשה שניתק לעשה, קורבן עולה מכפר גם על הרהור הלב, כפי שנאמר בתלמוד הירושלמי (שבועות פ"א ה"ו), ומכיוון שעל מחשבה רעה הקב"ה לא מעניש, כמו שאמרו במסכת קדושין (לט,ב), הסברא נותנת שאדם כזה אינו רשע לפני הקב"ה וקורבן עולה מכפר עליו גם בלי תשובה, לכן לא הזכיר הרמב"ם בעלי עולות בין אלה שצריכים תשובה, כי יש פעמים שגם בלעדיה הקורבן מתקבל.
אולם נראה שהווידוי שהזכיר הרמב"ם בקשר לקורבן עולה אינו דומה לווידוי על חטאת ואשם, שהרי כפי שאומר רבא מי שעבר על עשה ועשה תשובה מתכפר לו מיד, והקורבן משמש רק כדורון, משום כך אין לו צורך לעשות תשובה שוב בזמן הקרבת הקורבן, והווידוי אינו ווידוי של תשובה, לכן לא הזכיר זאת הרמב"ם בהלכות תשובה, אבל בחטאת ואשם הקורבן הוא חלק מתהליך הכפרה, והווידוי שם הוא חלק מתשובתו של אותו אדם, לכן התייחס לכך הרמב"ם שם.
