גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תפ"ה מדור "עלי הדף"
מסכת הוריות
דף יג ע"א

האם בקריאת פרשיות הקרבנות פרשת חטאת קודמת לעולה?

למדנו במסכת הוריות (יג.): "פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודת כוכבים, מאי טעמא, האי חטאת והאי עולה, ותניא 'והקריב את אשר לחטאת ראשונה' (ויקרא ה, ח) מה תלמוד לומר, אם ללמד שתהא חטאת ראשונה הרי כבר נאמר (שם, י) 'ואת השני יעשה עולה כמשפט', אלא זה בנה אב שיהו כל חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם, וקיי"ל דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה". כן ידועים דברי הברייתא שמובאת במסכת זבחים (ז:): "אמר רבי שמעון, חטאת למה באה, למה באה - לכפר, אלא למה באה לפני עולה (-"כל מקום שמביא חטאת ועולה, חטאת קודם, כדיליף לקמן בפרק כל התדיר". רש"י), לפרקליט (-"מליץ טוב") שנכנס, ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו" (- "עולה דורון היא [כי] אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש, אלא אחר שכפרה התשובה על העשה, היא באה להקבלת פנים, כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין, וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו" רש"י).

כתב המחבר (או"ח סי' א ס"ה): "טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם". ומביא ה'מגן אברהם' (שם סק"ח) בזה"ל: "נשאלתי למה כתב הטור והרב בית יוסף בשו"ע לומר 'עולה כו' חטאת', הלא קיי"ל פרק י' דזבחים - דחטאת קודם לעולה, וכן כתב רש"י פר' תזריע וכו'. ונ"ל דאמרינן בזבחים דף ז' 'למה חטאת קודמת לעולה', משל לפרקליט שנכנס למלך, ריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו, עי"ש. והתוס' כתבו: 'עולה דורון הוא, אף על גב דא'עשה' מכפרת יותר מחטאת' וכו' עי"ש, פירוש, דאיתא בגמרא 'חטאת מכפרת על חייבי עשה מקופיא, ועולה מכפר מקיבעא' (כלומר, כי חטאת הבא על לא-תעשה שיש בזדונו כרת מכפרת גם על חייבי עשה, אכן כפרה זו אינה כי אם מקופיא, ואילו קרבן עולה מכפר על עשה כפרה גמורה, ולמה אם כן נחשב קרבן עולה כדורון ולא כפרקליט, והלא הוא פרקליט כלפי חייבי עשה), אף על פי כן כשקרב חטאת ראשונה אם כן כבר כיפר על חייבי כריתות ועשה, א"כ עולה הוי דורון (כלומר, כי בכל זאת אחר שכבר הביא קרבן חטאת, ונתכפר על עון עשה שבידו עכ"פ מקופיא, כבר נחשב העולה כדורון לבד), אבל באמירתינו כתב ה'טור' (שם) שלא יאמר 'יהי רצון' אחר פרשת החטאת, שמא אינו חייב חטאת1, והוי כקורא בתורה, ועולה מכפרת אעשה, דאמרינן בגמרא (זבחים ז.): 'אין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה', אם כן יאמר עולה קודם שהיא מכפרת, כדאיתא בזבחים ש'אין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה' כנ"ל, אבל כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם".

תוכן דבריו הוא, שמאחר שאין אומרים אחרי פרשת חטאת 'יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב כאילו הקרבתי חטאת', נמצא שקריאתה אינה נחשבת כי אם כקורא בתורה בעלמא ואין כאן כפרה אפילו מקופיא על המצוות עשה שעבר, ועדיין צריך האדם לכפרה שלימה, באופן כזה אין העולה נחשב 'דורון' ואין צורך להקדימו לפרשת חטאת. אכן, כשיודע האדם שנתחייב חטאת, שאז מותר לומר 'יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב כאילו הקרבתי חטאת', שפיר הוי הקריאה לכפרה, וגם על חיובי העשה מתכפר עכ"פ מקופיא, ואז נחשב העולה כדורון, וממילא יש להקדים קריאת פרשת חטאת לפרשת עולה. ברם ה'משנה ברורה' כתב שם (סקט"ו) שמדברי הפוסקים משמע שלא חילקו בכך, ובכל ענין מקדימים פרשת חטאת לעולה.

בשו"ת 'שב יעקב' (ח"א סי' ב) הביא קושיא זו, וכתב בזה ג' תירוצים יסודיים בדין זה, וז"ל: "חדא, כיון דאיתא בש"ס (עי' זבחים צ.) ורש"י (ראה בפר' תזריע יב, ח: "אחד לעולה ואחד לחטאת, לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם לעולה") ד'למקראה', היינו לענין קריאה בתורה, עולה קודם, נמצא אפשר דגם זה הוי בכלל קריאת התורה, אף כשאמר אחרי כן 'יהא חשוב ומקובל' כו', עכ"פ כיון דקורא בתורה קודם שיאמר 'יהי רצון', אסור להקדים קריאת חטאת, ובפרט כיון דחטאת אינו בא בנדבה, צריך עכ"פ להתנות אם אינו חייב חטאת דיהא כקורא בתורה, דילמא האמת אינו רק כקורא בתורה, משא"כ אי אמר עולה תחילה - אינו עושה איסור עכ"פ, כיון דהשתא הוו רק קורא בתורה, דלענין זה עולה תחילה, אף דאמר אח"כ 'יהי רצון כו' כאילו הקרבתי עולה', מה דהוי הוי, דבדיעבד עולה לרצון אף דהקדים עולה לחטאת". [ביאור תירוצו, שכלפי קריה"ת חובה להקדים עולה לחטאת, ולכן כשאנו באים לקרות פרשיות הקרבנות - יש להקדים פרשת עולה, והגם שכלול בקריאה זו גם הענין של הקרבה, כי "העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה", אכן בשעת הקריאה יש בזה גדרי ודיני קריאה, ולכן מקדימים פרשת עולה תחילה].

עוד כתב: "זאת ועוד אחרת, דאין איסור בהקרבת עולה קודם לחטאת, רק במי שחייב על דבר אחד 'אחד לעולה ואחד לחטאת', כמו יולדת ומצורע, או אפילו בשני דברים אם כבר נשחטו שניהם, ועומדים לזרוק דמם אז דם חטאת קודם..., אבל מי שהוא חייב חטאת, ואין חטאתו לפניו, ודאי יכול להקריב עולת נדבה או עולת חובה שחייב על חטא אחר, וגם כאן הוי כמו שהחטאת עדיין לא נשחט, שהרי עדיין לא קרא הפרשה". והיינו, כי פשוט הדבר שבאם האדם חייב שני קרבנות חטאת ועולה, שאין ביניהם שום קשר ושייכות, ואין לו לפניו כי אם קרבן עולה, מותר לו להקריב קרבן עולה תחילה, וכמו כן לגבי קריאת הפרשיות, שכל פרשה היא חובה נפרדת לעצמה, ואין איסור להקדים פרשת עולה תחילה.

ומוסיף: "ועוד שלישית נראה לי, כיון דאיתא התם בזבחים (פט:) 'דם חטאת קודמת לעולה', ו'איברי עולה קודם לאימורי חטאת', ומבעיא התם בש"ס: 'דם חטאת ואיברי עולה איזה מהן קודמת', וכן איפכא 'אימורי חטאת ודם עולה', ומסיק התם 'איזה מהן שירצה יקדים', וכן פסק הרמב"ם פ"ו מהלכות תמידין ומוספין, ולפ"ז דפרשת העולה שהיא 'ומן הצאן' וכו', וכן בפרשת החטאת שם נאמר זריקתן והקרבת אימורים ואיברים על האש, הכל בפרשה אחד, וא"כ בכל יש מעלה אחד להקדים, ויכול וודאי להקריב איזה שירצה כנ"ל". והיינו, כי לא בכל חלקי הקרבן הדין הוא שחטאת קודמת לעולה, שהרי בחלק מן העבודות 'איזה שירצה יקדים', ומאחר שבפרשה נאמרו כל חלקי הקרבן, שפיר אין חובה להקדים חטאת לעולה (ע"ע 'תבואות שור' סדר הקרבנות סק"ו; 'הבינה והברכה' פר' תזריע בשם כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע).