צריך לכתוב משהו על מצבה?
הרב דב קדרון
הוריות יג ע"ב
יש אומרים שאחד הדברים שקשים ללימוד הוא: מי שקורא כתב שעל גבי הקבר. על פי זה ענה בעל שו"ת משיבת נפש (סימן יז) לבני קהילת ווישיראד שנהגו מימים קדמונים להעמיד מצבות בלי לכתוב את שמות המתים עליהם, ורצו לשנות את מנהגם ולכתוב את השמות על המצבות כנהוג בכל הקהלות, ושאלו אם יש בזה חשש משום לועג לרש לשאר המתים שאין רשומים בשמותם. והשיב שכיוון שנהגו בכל קהלות ישראל לרשום שמות נפטרים, וכן משמע בגמרא הנ"ל, וודאי מה שלא חקקו על המצבות שמות הנפטרים לא היה זה בכוונת מכוון אלא במקרה וסיבה לא ידועה, ואולי לא היה להם אומן לפתח השמות, לכן אין חשש לשנות מנהג זה ולנהוג כבכל קהלות ישראל, ואין בזה משום לועג לרש.
אולם בעל ספר עלי תמר (שקלים א,א) מוכיח שבהרבה קברים לא היו נוהגים לחקוק את שם הנפטר על האבן, אלא רק ציינו את מקום הקבר על גבי הקרקע בסיד לבן. הוא מביא בדבריו שבעיר הקודש חברון נוהגים שם משנות דור שלא לחקוק על המצבה את שם הנפטר, והמבקר קבר דורש מהשמש שיראה לו את הקבר על פי הרשימה בפנקס החברה קדישא.
גם במרוקו עד הזמן האחרון לא נהגו לחקוק שום כתב על המצבה רק מעמידים אבן קטנה לסימן. וכן בתימן לא נהגו עד לזמנינו לכתוב שום כתב רק להעמיד מצבה קטנה. ומכירים את מקום הקבר על ידי סימנים ידועים ששמורים בזיכרון הקרובים. ובמחוז שרעבי נהגו להעמיד חגורת אבנים קטנות במקום הקבר. ואמנם בצנעא נהגו בזמן האחרון מספר אנשים לחקוק שם הנפטר על המצבה, אולי בהשפעה חדשה מבחוץ.
