מלך שמפחד מהעם נקרא מלך?
הרב דב קדרון
הוריות יא ע"א
אחת ההגדרות של מלך, על פי התורה, היא "שאין על גביו אלא ה' אלקיו". על פי זה כותב בעל שו"ת עונג יום טוב (בהקדמה) שלמלך שמפחד מהעם אין דין מלך, וזאת הייתה תשובתו של שאול לשאלת שמואל כששב מהמלחמה, ושמואל אמר לו: "מדוע בזית את דבר ה'", על מה שהחיה את אגג מלך עמלק ולקח מהשלל, והשיב: "כי יראתי את העם ואשמע בקולם", וכוונתו הייתה שלא היה לו חיוב להכרית את עמלק, כי החיוב הזה תלוי במציאות מלך בישראל, ומכיוון שמלך שמפחד מהעם אינו מלך, ושאול פחד מהעם, לא היה לו חיוב להכרית את עמלק.
אולם בעל שו"ת קול מבשר (חלק ב סימן מב) חולק על כך בתוקף וכותב שאין מקום לדברים אלה, שאין להם פנים בהלכה כלל. הטעם של מורא בשר ודם אינו מוזכר כלל בדברי חז"ל וגם אי אפשר להעלות על הדעת שהתכוון שאול לומר לשמואל כי יראתי את העם שבסיבה זו נסתלקתי מכלל מלך, לפי שיש עלי מורא בשר ודם, שהרי מיד אחר זה אמר שמואל (שמואל א' ט"ז, ב): "איך אלך ושמע שאול והרגני", ובגמרא (פסחים דף ח ועוד בכמה מקומות) אמרו על זה דהוי שכיח היזקא, ובמשנה (סוף נזיר) הביא רבי נהוראי ראיה מפסוק זה על שמואל שהיה עליו מורא בשר ודם, והיינו מוראו מפני שאול, הרי אנו רואים כי שאול החזיק בתוקף קרני מלכותו ונהג נשיאותו ברמה גם אחרי מה שאמר לשמואל.
יש לציין שדברי העונג יום טוב בוודאי נכונים ביחס לכלל האומה, כמו שכתבו הבית יוסף והב"ח (או"ח סימן תקסא) שכל זמן שערי יהודה נתונות לשליטת עם אחר חוץ מעם ישראל, הן נחשבות עדיין בחורבנן, דהיינו כל זמן שעם ישראל מפחד מאומה אחרת ואינו עצמאי לחלוטין – לא נשלמה חזרתנו לארצנו.
