מה תפקידי המלך והכהן הגדול?
הרב דב קדרון
הוריות ז ע"א
יש שני אנשים שהתורה קבעה להם קורבן חטאת מיוחד: הכהן הגדול והמלך. אמנם יש הבדל ביניהם, שכן לגבי הכהן הגדול מסביר רש"י (ויקרא ד,ג): "אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם - ופשוטו לפי אגדה, כשכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, ונעשה מקולקל". ואילו לגבי המלך הוא כותב (ויקרא ד,כב): "אשר נשיא יחטא - לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".
חטא הכהן הגדול מיוחס לעם, מכיוון שהם תלויים בו, ואילו חטא המלך לא מיוחס לעם אלא רק למלך עצמו. ונראה מכאן שהעם תלוי בכהן הגדול מבחינה רוחנית, ואם ח"ו ירד הכהן הגדול ממדרגתו הרוחנית הגבוהה, זו היא בעצם ירידה של העם כולו, שמכיוון שהתקלקל האדם שצריך לכפר עליהם זאת אומרת שלא היו להם מספיק זכויות שיגרמו להעמידו על צדקתו.
אולם המלך אינו צריך להיות במדרגה רוחנית מיוחדת במינה, לכן אמרו (ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה): "חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך שמת - כל ישראל ראויין למלכות". ולעומת זאת לא כל אחד יכול להיות כהן גדול, כמו שאמרו (יומא יח,א): "והכהן הגדול מאחיו - שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה, ובעושר".
המלך הוא הראש של ישראל ואילו הכהן הגדול הוא ליבם של ישראל. הראש הוא ענין השכל והלב הוא ענין הרגש, ובזמן שישראל שרויים על אדמתם כתקנם, אין די בהנהגה מדינית הרגילה, אלא יש צורך גם בהנהגה הרוחנית, בכתרי התורה והכהונה, של הסנהדרין והכהן הגדול, המבטאים את מצבו הרוחני של העם, ורק כאשר שלשת הכתרים קיימים ופועלים בהרמוניה מובטחת הצלחה לעם ישראל.
