רק בארץ ישראל אנו ביחד ממש
הרב דב קדרון
הוריות ג ע"א
במסכת הוריות מדובר על הוראה מוטעית של בית הדין הגדול, וכאשר רוב הציבור פעלו על פיה יכול להיות מצב שיתחייבו להביא קרבן חטאת ציבורי, פר העלם דבר של ציבור. בעניין הזה מתחשבים רק ביהודים הגרים בארץ ישראל, כמו שפוסק הרמב"ם (שגגות יג,ב):
ואין משגיחין על יושבי חוצה לארץ, שאין קרוי קהל אלא בני ארץ ישראל.
המהר"ל מפראג (נתיבות עולם נתיב הצדקה פרק ו) מסביר שרק בארץ ישראל עם ישראל נחשב כעם אחד לגמרי, ומביא ראיה לזה ממה שכל זמן שישראל לא עברו את הירדן ולא באו לארץ לא נעשו ישראל ערבים זה בעד זה, כי "ערב" נקרא כך כיוון שהוא מעורב עם השני, ולא נעשו ישראל מחוברים להיות עם אחד לגמרי עד שבאו לארץ והיו ביחד בארץ. הוא מוסיף להסביר שכמו שאצל אדם פרטי יש גוף ונפש כך גם אצל כלל ישראל יש גוף ונפש, ואם כי נשמות ישראל יכולות להתאחד גם בחוץ לארץ, אבל מצד הגוף לא יכולה להיות אחדות בעם ישראל בשום מקום אחר, אלא רק בארץ ישראל. זהו המקום היחיד שבו עם ישראל יכול להיות כנשמה אחת בגוף אחד.
על פי זה מסביר בעל שו"ת אבני נזר (אורח חיים סימן שיד) שהגדול בתורה מכל חכמי ארץ ישראל יש לו בעצמו את מעלת כלל ישראל, וגם כאשר הוא נמצא באופן זמני בחוץ לארץ הוא האדם שבאישיותו מייצג את כלל עם ישראל. לכן יכול היה רבי עקיבא להחליט מה יהיה לוח השנה כאשר היה בחוץ לארץ (ברכות סג,א), כי הוא היה גדול התורה מארץ ישראל. (ואף על פי שרבי אליעזר רבו היה עדיין בחיים, רבי אליעזר לא ייצג את כלל ישראל, מפני שנידו אותו, ונפרד מהכלל).
