שם שאסור לקרוא בו לילד
הרב דב קדרון
עבודה זרה עו ע"ב
בגמרא מסופר על אדם בשם באטי בר טובי שהתאכזב מכך שמלך פרס לא התחשב בו בעניין כשרות הסכין כמו שהתחשב ברב יהודה, ושאל אותו: האם אני לא בר ישראל? תוספות (ד"ה אדכר) ועוד ראשונים כתבו שבעצם מעמדו ההלכתי היה עבד כנעני, כמו שמוכח ממסכת קדושין, אך גם עבד חייב לאכול אוכל כשר, ולכן הייתה הצדקה לאכזבתו.
במסכת גיטין (יא,א) מוזכר השם באטי כשם מובהק של גויים, חז"ל מציינים (שם עמוד ב) כעובדה מצערת שרוב היהודים בחו"ל הם בעלי שמות מובהקים של גויים.
הרה"ג כתריאל פישל טכורש זצ"ל (בכתב העת: שנה בשנה תשל"ה, 142 – 136) נשאל על ידי מוהל על כך שבשעת הברכה לאחר המילה, אמר אבי הבן שרוצה לקרוא לבנו "נמרוד", והוא סירב לקרוא לילד יהודי בשם של רשע זה, וכן נשאל על ידי מוהל אחר שנודע לו שהורי הילד רוצים לקרוא לו על שם גוי שעשה חסד עם היהודים בזמן השואה, האם מותר לו להסתלק ממצווה זו ולא למול את הילד, כיוון שאינו רוצה לקרוא לילד יהודי בשם של גוי, ואם יורו לו הרבנים שעליו לבצע את ברית המילה, האם מותר לו לעזוב מיד לאחר מעשה המילה, לפני אמירת הברכות וקריאת השם, כדי להימנע מקריאת השם.
מסקנתו היא שאסור לתת לילד יהודי שם של רשע או של גוי, אולם על המוהל מוטלת החובה לקיים את מצוות ברית המילה, ועליו להשתדל ככל האפשר להעמיד את ההורים על טעותם, ועורכי כתב העת הציעו שבברית המילה יקראו לילד בשם יהודי, וחוץ מזה יוכלו ההורים לתת לו שם אחר, כפי שנוהגים יהודים בחוץ לארץ.