מתי מותר לאכול בכלי לא טבול?
הרב דב קדרון
עבודה זרה עה ע"ב
יש מחלוקת בין רבותינו הראשונים האם החיוב להטביל כלי סעודה שנקנו מגוי הוא מן התורה או מדרבנן. לפי השיטה שחיוב הטבילה הוא מן התורה, בעל האור זרוע (סימן רצג) נוטה אף לאסור את המאכל אם השתמשו בכלי ללא טבילה, אולם לדעת רוב הפוסקים המאכל לא נאסר, וכן פוסקים הרמב"ם והשולחן ערוך.
יש מחלוקת בין פוסקי זמננו לגבי מי שמתארח בבית מלון או במסעדה, וידוע שלא הטבילו שם את כלי הסעודה. לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מד) בעל מסעדה או מלון שהכלים שמשתמש בהם הם לצורך הלקוחות שלו, נחשב הדבר כמי שקנה אותם לסחורה, וכלי סחורה פטורים מטבילה, והסועד שם הרי הם כשאולים או כשכורים בידו, ורשאי לאכול ולשתות בהם בלא טבילה. אולם הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה תניינא סימן סח) לא הסכים עם הסברה הזו, אלא כתב טעם אחר, שכיוון שאיסור השימוש בכלי שאינו טבול הוא מדרבנן, איסור זה שייך כשיכול להטבילו, אבל במלון וכדומה שלא יתנו לו לקחת ולהטבילו, כיון שרוצה לאכול ולשתות מותר להשתמש בכלי.
הגר"ע יוסף (שם) פסק ש"המתארח בביתו של חבירו ויודע שלא הטביל את הכלים הטעונים טבילה, אסור לו לאכול ולשתות בכליו עד שיטבילם, הואיל ועיקר לקיחתם להשתמש בהם לאכילה ולשתיה".
אולם מרן הראי"ה קוק זצ"ל (שו"ת דעת כהן סימן רכז) כתב שמותר להשתמש בביתו של יהודי, שאינו זהיר בטבילת כלים הנלקחים מהנוכרים, בכליו שהם בחזקת שאינם טבולים, במקום איבה, אך רק בכלי זכוכית, שחיוב טבילתם הוא לכל הדעות מדרבנן, אבל לא בכלי מתכת.
