מותר ליהודי לשתות יין עם גוי?
הרב דב קדרון
עבודה זרה עב ע"ב
חכמים גזרו שלא לשתות סתם יין של גויים (שבת יז,ב), משום בנותיהם. בזמן הגמרא סתם יין כזה היה אסור בהנאה, ויש מחלוקת בין רבותינו הראשונים איך לבאר את קשר בין הגזרה הזו לאיסור של יין שהתנסך לעבודה זרה. באנציקלופדיה התלמודית (כרך כד, טור שלב - שלד ( מובאות ארבע שיטות:
א. יש שכתבו שהיו שתי גזירות בסתם יינם: מתחילה גזרו עליו משום בנותיהם - ואסרוהו רק בשתייה ולא בהנאה, ובית דין שאחריהם ראו שהורגלו הגוייםהרבה לנסך לעבודה זרה, והוסיפו וגזרו על סתם יינם לאוסרו אף בהנאה, שמא ניסך הגוי את היין לעבודה זרה. ב. יש שביארו בטעם איסור סתם יינם רק שחוששים שמא ניסך אותו הגוי, ולא הזכירו את הטעם משום בנותיהם. ג. יש שכתבו שסתם יינם אסור משום שני הטעמים: משום ספק ניסוך אסרו אותו בשתייה, ובנוסף לכך משום חתנות אוסרים אותו אף בהנאה. ד. יש שסוברים שאיסור סתם יינם נגזר רק משום בנותיהם, ואין לאסור סתם יינם משום חשש ניסוך, כי אין הגוי מוכר יין שניסכו, ובבת אחת גזרו על יינם לאוסרו בשתייה ובהנאה.
היו שרצו להסביר שהרמב"ם סובר שגזרו בסתם יינם משום יין שהתנסך לעבודה זרה, והגזירה שגזרו משום בנותיהם היא גזירה אחרת: שאסור ליהודי לשתות יין עם גוי אפילו במקום שאין לחוש לניסוך, אולם בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' קטז אות ו) הוכיח מהגמרא שלא גזרו כלל על שתיה עם גוי (בנסיבות מסוימות), שהרי מר זוטרא בריה דרב נחמן אומר שכאשר אין חשש לניסוך מותר ליהודי וגוי לשתות ביחד מכלי שיש לו כמה קנים שיכולים כמה אנשים לשתות ממנו בבת אחת, וכך נפסק להלכה.
