סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מפני שהשעורים שואבות – שעורה תרבותית

 

"אמר רב מרי, כתנאי: הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה – רבי מאיר אוסר, ורבי יהודה מתיר, רבי יוסי מתיר בשל חיטין ואוסר בשל שעורים, מפני שהשעורים שואבות; מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: ריחא מילתא היא, ומר סבר: ריחא ולא כלום הוא" (עבודה זרה, סו ע"ב).

פירוש: אָמַר רַב מָרִי כְּתַנָּאֵי [כמחלוקת תנאים] שאף הם נחלקו באותו ענין עצמו. הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, ר' מֵאִיר אוֹסֵר פת זו באכילה לזר, שלדעתו סופגת הפת מריח יין התרומה, והריהי כתרומה, וְר' יְהוּדָה מַתִּיר. וְר' יוֹסֵי מַתִּיר בפת שֶׁל חִיטִּין שאינה סופגנית כל כך וְאוֹסֵר בְּשֶׁל שְׂעוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת וסופגות ריח. מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא [האם לא מחלוקת תנאים היא] שהרי ברור שיש תנא החושש לספיגת ריח. דְּמָר סָבַר רֵיחָא לָאו מִילְּתָא הִיא, וּמָר סָבַר רֵיחָא מִילְּתָא הִיא [שחכם זה ר' יהודה, סבר: ריח אינו דבר. וחכם זה, ר' מאיר, סבר: ריח דבר הוא] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 
שם עברי: שעורה תרבותית    שם באנגלית:  Barley  שם מדעי: Hordeum vulgare

שם נרדף במקורות:  שערי   


נושא מרכזי: יכולת ספיחת לחות על ידי שעורים לעומת חיטים


ראו במאמר "מפני שהשעורים שואבות" (פסחים, עו ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על השעורה וקישוריות הקש\י כאן.

 

     
חיטה   שעורה

  
 



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.





כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.  

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר