לאיזה עניין גר הוא כקטן שנולד?
הרב דב קדרון
עבודה זרה סד ע"ב
כלל ידוע בכל הש"ס הוא: גר שנתגייר כקטן שנולד. לכן מדין תורה מותר לאח ואחות שהתגיירו להתחתן.
החתם סופר (בחידושיו לגמרא) כותב שיגע הרבה ולא מצא את המקור בתורה לכלל הזה. אמנם המשך חכמה (דברים ה,כז) כותב שפשוט שמקור העניין הוא במה שאמר ה' לעם ישראל, שכולם היו בגדר גרים, אחרי מעמד הר סיני: "שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", דהיינו לנשותיכם, ומסתמא היו ליוצאי מצרים נשים קרובות משפחה שאסורות על פי התורה, כמו שעמרם, שהיה גדול הדור, היה נשוי ליוכבד דודתו, והסיבה שנשים אלו היו מותרות להם היא כי הם היו כמו קטנים שנולדו.
בעל שו"ת פני מבין (או"ח סימן כג) מתייחס לקושיית בנו: בספר יד שאול הסתפק בקשר לחיוב התורה (ויקרא יט,לב): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", האם צריך לכבד גם גוי זקן שהתגייר, או שמא מכיוון שכל גר שמתגייר הוא כקטן שנולד, אין צורך לכבדו , והקשה על כך הבן: אם כן לא יוכל גר להצטרף למניין במשך שלוש עשרה שנים אחרי גיורו?
ענה לו אביו שפשוט הדבר שאין כוונת חז"ל שגר הוא כמו קטן ממש כפשוטו, אלא רק שאין לו קרבה משפחתית לקרוביו הביולוגיים, אבל מכל שאר הבחינות הוא נידון לפי גילו, ובוודאי צריך לקום מפניו ולכבדו. יש להוסיף על דבריו שגם לעניין עדות מצאנו שאחים שהתגיירו, מדין תורה יכולים להעיד זה על זה, כי הם כמו שנולדו מחדש, וכן לעניין ירושה אין הגר יורש את אביו מדין התורה, לפי שאינו מתייחס אחריו עוד. ייתכן שהמכנה המשותף לכל ההלכות שבהן הוא נידון כקטן שנולד הוא: הקרבה המשפחתית. מבחינה משפחתית הוא כקטן שנולד, על כל ההשלכות הממוניות וההלכתיות שיש בקשר לזה.
