מה אומרים ליד קבר של צדיק?
הרב דב קדרון
עבודה זרה ס ע"ב
אמר רב אדא בר אהבה: ינוחו לו לרבי שמעון ברכות על ראשו.
בהגהות רבי גדליה לפשיץ (אביו של בעל התפארת ישראל שנדפס בסוף הש"ס) כתב שאמר כך, כי המזכיר צדיק יברכו כמו שכתוב (משלי י,ז): "זכר צדיק לברכה", וכך נמצא בעוד מקומות בש"ס שאמרו "המקום יהיה בעזרו".
דין נוסף שנלמד מפסוק זה מובא בפסיקתא (רבתי פיסקא יב – זכור): "אדם אם היה עובר בין הקברות והיה יודע שצדיק קבור שם צריך להזכירו במעשיו, אמר שלמה זכר צדיק לברכה". בהמשך נאמר שם שכשמזכירים את הרשע צריך להזכירו לרעה, כמו שנזכר אצל עמלק.
השם משמואל (שמות פרשת תצוה שנה תרעא) מסביר שצדיק הוא אדם שהופך את החושך לאור ואת המר למתוק, כלומר שמצליח לקדש את גופו, ועליו נאמר "זכר צדיק לברכה", כי ברכה היא מלשון תוספת, והכוונה היא שאצל הצדיק החלק הגופני מתווסף לחלק השכלי ומתעלה להיות כמוהו, לכן העובר ליד קבר של צדיק, שבו נמצא גופו הקדוש, צריך להזכירו לשבח.
לעומת זאת עמלק היה להיפך מזה, שכל עוצם רעתו היה מחמת שהיה בו ניצוץ קדוש, ונטה אותו לרע, והפך את האור לחושך, לכן עונשו גדול יותר מכל אומה ולשון שהרעו לישראל, ומסיבה זו אין מקבלים גרים מעמלק (כדאיתא במכילתא ס"פ בשלח ובפרקי דר"א, ובמד"ת פ' תצא סי' י"א) כי גר הופך את החושך לאור כאשר הוא מתגייר, ואילו ענין עמלק הוא להיפך לכן לא יתקבלו גרים ממנו, ולכן כאשר מזכירים אותו צריך להזכיר את רעתו, כי כולו נהפך לרע.