לא לומר רק מה לא טוב
הרב דב קדרון
עבודה זרה מו ע"א
בני ישראל הצטוו בכניסתם לארץ לאבד את כל ענייני עבודה זרה, כמו שנאמר (דברים יב,ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא", וכך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה קמו,טו): "צריך לשרש אחר האלילים ולכנות להם שם גנאי".
המחבר בשולחן ערוך כולל את שני העניינים של: א. לשרש אחר האלילים ב. לכנות להם שם גנאי, באותו סעיף, וגם רש"י בפירושו לתורה למילים "ואבדתם את שמם" כותב: "לכנות להם שם לגנאי".
הגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל (חדושי הגרי"ז סימן קנ) תמה על פירוש רש"י, כי לכאורה מלשון הגמרא נראה שאלו שני עניינים שכוללים שני שלבים שונים: א. זה שאסור לקרוא לעבודה זרה בשם שנתנו לה הגויים נלמד מהמילים "ואבדתם את שמם". ב. וזה שהשם שאנו קוראים לה צריך להיות דווקא שם של גנאי נלמד מהמילים (דברים ז,כו): "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא", אולם מדברי רש"י נראה שהמילים "ואבדתם את שמם" כבר מלמדות את שני השלבים: שצריך לשנות את השם ושהשינוי יהיה דווקא לגנאי.
שני השלבים האלה הם בעצם: "סור מרע ועשה טוב", דהיינו: לא לקרוא לעבודה זרה בשמה המקורי זה לסור מרע, ולקרוא לה בשם גנאי זה לעשות טוב. לפי זה ייתכן שבאמת אין כוונת רש"י לומר ששני הדברים נלמדים מאותו פסוק, אלא שכיוון שהזכיר שהפסוק מלמד שאין לקרוא לה בשמה, כלומר שצריך לסור מרע, לא יכול היה רש"י להסתפק בכך, ומיד הוסיף ואמר מה צריך לעשות באופן של "עשה טוב". לא די לומר מה לא טוב, צריך תמיד לומר גם מה כן טוב.
