צ'יפס עולה על שולחן מלכים?

הרב דב קדרון

עבודה זרה לח ע"א

חז"ל גזרו לא לאכול אוכל שבושל על ידי גוי, כאשר מתקיימים שני תנאים: א. מדובר באוכל שנאכל רק מבושל, כמו למשל תפוחי אדמה. ב. אוכל שעולה על שולחן מלכים.

חכמי הדורות דנו הרבה בפרטי התנאים הללו, ואחת הסברות שנזכרו בפוסקים להקל, היא באוכל שלא בושל על ידי אדם פרטי, אלא במפעל תעשייתי, שכן הסיבה לגזרה היא שלא יבוא יהודי להתקרב לגויים ולהתחתן איתם, ובאוכל תעשייתי זה לא שייך.

ארגון הכשרות OU סומך על הסברה הזו, ונותן כשרות למאכלים שמבושלים או מטוגנים במפעלים על ידי גויים, כמו למשל חטיפי צ'יפס או טונה, אבל כאשר הגר"א שפירא זצ"ל היה הרב הראשי לישראל, הוא סירב להקל בזה ודרש שהטונה שמיובאת לארץ, שמבושלת כבר במפעל בחו"ל, תהיה מבושלת באופן של בישול ישראל.

פרט נוסף שהאריכו הפוסקים לדון בו הוא מה ההגדרה המדויקת של מאכל "העולה על שולחן מלכים", בעל שו"ת שבט הלוי (חלק י סימן קכד) כותב לגבי חטיפי צ'יפס: "וצריכים ברור אם באמת החשובים ושרים אין אוכלים זה, כי לבי אומר לי שהיום גם שרים אוכלים כזה". כמו כן לגבי ממרח טחינה, יש פוסקים הסבורים שאין זה דבר חשוב העולה על שולחן מלכים, אולם הגר"מ אליהו זצ"ל אמר שכיום המדד לחשיבות האוכל הוא מה שמגישים בסעודה מפוארת של חתונה, ומכיוון שבהרבה חתונות יש ממרח טחינה על השולחן, אין לך עולה על שולחן מלכים יותר מזה.