מותר ללמד גמרא ברדיו באנגלית?
הרב דב קדרון
עבודה זרה כב ע"א
תוספות (ד"ה תיפוק ליה) כותבים בשם רבנו תם שאיסור התורה "ולפני עיור לא תתן מכשול" קיים גם אם מדובר במכשול שאסור רק מדרבנן, אולם המאירי כותב בשם חכמי הדורות שאיסור נתינת מכשול מן התורה חל רק על מכשולים שאסורים מדין תורה, ולא על מכשולים שאסורים מדרבנן.
בנושא זה דן הרה"ג פנחם מרדכי טייץ זצ"ל (בכתב העת: מוריה קנד - קנו, ס – סו) שבמשך עשרות שנים לימד באמצעות הרדיו בארה"ב שיעור בשם "דף השבוע", לו האזינו עשרות ואף מאות אלפי מאזינים, בשפת יידיש. פנו אליו מאות אנשים בבקשה שילמד את השיעור באנגלית, אולם הוא חשש לעשות זאת, כיוון שאסור לגויים ללמוד דברי תורה, ולא רצה שהם ישמעו את השיעור שלו ויעברו על האיסור הזה.
במאמרו הוא הזכיר את המחלוקת הנ"ל, וכתב שאם האיסור לגוי ללמוד תורה הוא מדרבנן, אם כן כאשר יהודי משמיע ברדיו דברי תורה שגויים יכולים להיכשל ולשומעם, אותו יהודי עובר על איסור "ולפני עיוור" רק לפי דעת תוספות, אבל לא לפי המאירי. במסקנתו הוא נטה להחמיר.
הרה"ג יחיאל יעקב וינברג, בעל ה"שרידי אש" כתב לו (מובא שם) שלדעתו אין בזה כל חשש, כי הוא מתכוון להשמיע דברי תורה ליהודים, ואם באים גויים ושומעים מעצמם, אין בזה לא איסור של "לפני עיוור" וגם לא מסייע לעוברי עבירה. מסקנתו היא שלא רק שאין בזה שום חשש ופקפוק, אלא יש תועלת גדולה בפרסום דברי התורה, שבאמצעותם הוא מקדש שם שמים ומקרב ליבות ישראל לתורת ה'.
