מה ההבדל בין יאיר למכיר?
הרב דב קדרון
עבודה זרה כא ע"א
דוד המלך ע"ה כבש ארצות מחוץ לארץ כנען, והן נקראות בלשון חז"ל "סוריא". בגמרא נאמר שהן לא נחשבות ממש כמו ארץ ישראל, מפני שהכיבוש שלהן היה "כיבוש יחיד", ויש מחלוקת בין הראשונים בהגדרה של כיבוש יחיד.
תוספות (ד"ה כיבוש) מביאים בדבריהם פירוש שכל מה שכבש יחיד, כגון יאיר בן מנשה, אינו נחשב ארץ ישראל.
בעל צפנת פענח (בספר מכתבי תורה סימן יב) כתב שבאופן מדויק הזכירו תוספות דווקא את יאיר, ומשמע מדבריו שיחיד שכבש שטח בלי הסכמת הכלל – זה אינו ארץ ישראל, אבל יחיד שכבש בהסכמת הכלל – מה שכבש נחשב ארץ ישראל.
על פי זה הוא מסביר את ההבדל בין יאיר בן מנשה, שעליו נאמר (דברים ג,יד): "יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב", כלומר השטח שלו נחשב ככזה שהוא לקח בעצמו ואין דינו כארץ ישראל, ולעומת זאת כתוב (שם פסוק טו): "וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד", כלומר שהשטח שלו ניתן לו, ונחשב ארץ ישראל.
ההבדל הוא שיאיר היה משבט מנשה, ומשה רבנו התנה עם חצי שבט המנשה, שרק אם יעברו חלוצים למלחמה לפני בני ישראל לכבוש את הארץ יזכו לקבל את עבר הירדן. ואולם, יאיר בן מנשה נהרג בתחילת המלחמה עם שבעה העמים (סנהדרין מד,א), ולא זכה לעבור חלוץ במלחמה ולא קיים את התנאי, ומכיוון שפעל בלי הסכמת הכלל השטח שלו נחשב כנלקח על ידו, ואין דינו כארץ ישראל, ולעומת זאת מכיר פעל בהסכמת הכלל, ולכן הגלעד שניתן לו הוא חלק מארץ ישראל.
