במה טעה תלמיד ישו?
הרב דב קדרון
עבודה זרה יז ע"א
רבי אליעזר נתפס על ידי הרומאים ונחשד בעיניהם. בספר דקדוקי סופרים מבאר שמעשה זה היה כאשר הרומאים רדפו את הנוצרים הראשונים, והם חשדו שגם רבי אליעזר נוצרי ח"ו. כאשר הוא הצטער על כך שנתפס וכמעט נהרג על ידם, אמר לו רבי עקיבא שייתכן שזה קרה לו בגלל שפעם נהנה מדברי מינות.
ענה רבי אליעזר שאכן פעם פגש אחד מתלמידי ישו הנוצרי (לפי גרסת הגמרא המקורית, המודפסת בהוצאת "הלכה ברורה"), שאמר לו על סמך הפסוק בספר מיכה (א,ז), שכסף של אתנן זונה שהוא מטונף ראוי שישמש לבניית בית הכסא לכהן הגדול בהר הבית, כי גם בית הכסא הוא מטונף.
לכאורה זה נשמע רעיון נחמד, ואפשר להבין מדוע רבי אליעזר נהנה ממנו, אבל למה הוא נענש על כך?
ייתכן שעניין זה מבטא בדיוק את הסיבה שבגללה צריך כל כך להתרחק מהמינים. כי אף על פי שלכאורה זהו רעיון נחמד המבוסס על פסוק, בפנימיות העניין רעיון זה מבטא את אחד ההבדלים העיקריים שבין היהדות לנצרות. שכן הנצרות היא זו הרואה בצרכי הגוף הטבעיים טומאה שצריך להימנע ממנה, ולפי השקפתה גוף האדם הוא דבר פסול מיסודו וממילא נוצרת לפי שיטתם השוואה בין עשיית הצרכים הטבעית של האדם לפגם מוסרי, ובזה, כידוע, גישת התורה היא הפוכה, שגם בצרכי הגוף אפשר שתהיה קדושה.
לכן נענש רבי אליעזר על שלא הרחיק את עצמו מאותו המין, ולא קיים את הפסוק (משלי ה,ח): "הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ", ובלא משים נתן לעצמו להיות מושפע מרעיון כפרני שכזה האומר שצרכי הגוף הם טמאים מצד עצם בריאתם ושווים לפגמים מוסריים.
