אסור לחזק עבודה זרה?

נושא:
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם מותר " להנות", לתת הנאה לעבודה זרה. מחלוקת זו חושפת יחס יסודי שונה לעבודה זרה ולעובדיה.

שאלות תג"ל:
איך אפשר להבין שאסור להנות מעבודה זרה אבל מותר לתת לה הנאה?!

הסבר בדרך תג"ל:
ריש לקיש מבין שיחס לעובדי האלילים הוא לגמרי "כלפי פנים", מופנה לישראל. מגמת התורה והחכמים היא להרחיק את ישראל מן הסכנה של להיות מושפעים מעבודה זרה.
ריש לקיש מבין שההרחקות השונות שבמשניות נועדו לשמור על עם ישראל שלא יושפע מעבודה זרה. לא אכפת לו מהגוים ומעבודה זרה שלהם. לכן הוא מתיר לתת הנאה לעבודה זרה.
לעומתו, רבי יוחנן אומר שיש איסור לתת הנאה לעבודה זרה.
לרבי יוחנן חשוב מה שקורה אצל הגוים. יש לנו אחריות לא לחזק עבודה זרה בעולם בכלל.
ההרחקות כלכליות-חברתיות מעובדי אלילים מבטאות אחריות ושליחות של עם ישראל. אפשר להבין זאת כאחריות כפולה: אחת, כלפי בורא עולם, למעט עבודת אלילים בעולמו.
ושנית, אחריות כלפי האנושות, להרחיק את העמים מן האלילות ולקרבם לעבודת הבורא. 

שאלה למחשבה:
מה הזיקה בין מחלוקת זו של רבי יוחנן וריש לקיש עם שתי נקודות בדף ו -
* "הרווחה" לעומת "לפני עור"
* מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש אם כבר נשא ונתן
מה אתה חושב שצריך להיות היחס בין ישראל לאומות העולם?