איך מונים את השנים? מדידת זמן כהבעת זהות

נושא:
הסוגיה עוסקת בלוחות שנה שונים ובשיטות שונות למניין השנים. אך מאחורי השאלה הטכנית–הלכתית מסתתר דיון עמוק: איך תופסים את ההיסטוריה, ומהם הערכים וזהות-העצמית שהמניין מבטא.

שאלות תג"ל:
מהי המשמעות הרוחנית של לוח השנה בו משתמשים?

הסבר בדרך תג"ל:
בחירת נקודת התחלה למניין שנים היא הצהרה על סדר עדיפויות רוחני ותרבותי:
- מניין מבריאת העולם – מבטא אמונה בהקב"ה כבורא שמיים וארץ. זהו מבט אוניברסלי: האדם נברא בצלם א-לוהים, וההיסטוריה מתחילה ביצירה האלוקית של האדם, והעם היהודי הוא חלק מזה.
- מניין מחורבן הבית או מתחילת אלפיים שנות משיח – מדגיש את תולדות עם ישראל כמרכז ההיסטוריה, ואת הציפייה לגאולה. השעון היהודי סופר את הזמן מתוך קשר לברית עם הקב"ה כגואל ישראל ולאמונה בגאולה עתידית.
- מניין מתחילת שלטון יוון – מבטא השתלבות בסדר העולמי והמדיני. יהודים פועלים בתוך עולם כללי והם חלק ממנו. יש כאן סוג של "תרגום" הזהות לעולם הסובב.

לוח השנה אינו רק לוח – הוא ראי של תודעה, דרך לקרוא את ההיסטוריה מתוך נקודת מבט אמונית.  

שאלה למחשבה:
מדוע לא נבחרה יציאת מצרים או מתן תורה כנקודת פתיחה למניין השנים – אף שהם אירועים מכוננים בתולדות עם ישראל? או בניין בית המקדש?