העוסק בתורה בלבד
עבודה זרה יז ע"ב
"איני ניצול, שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים, ואני לא עסקתי אלא בתורה [בלבד]; וכדרב הונא, דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (דברי הימים ב טו, ג) וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת [וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה], מאי ללא אלהי אמת? שכל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו אלוה".
פירש תוספות: "כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה - מוכח מדכתיב ללא אלהי אמת והדר כתיב ללא תורה משמע דברישא קאמר אף על פי שיש בו תורה הוא כמי שאין לו אלהים".
התוספות לא ביאר מניין לפרש שאותו שיש בו תורה נחשב כמי שאין לו אלהים כי נחסר מגמילות חסדים, ולא משום שיש בו עבירות חמורות, או משום שהוא מאותם שאמרו עליהם במסכת ברכות דף יז ע"א: "וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא".
ורבינו חננאל פירש: "מאי ללא תורה, כל העוסק בתורה בלבד ואינו מתעסק במצות, וגם להוציא הדין לאמיתו וההוראה כתקנה, כאילו גם תורה אין לו".
פירש שתורה בלבד בא להוציא מעיסוק במצוות, והוסיף גם "להוציא הדין לאמיתו וההוראה כתקנה", רצונו לומר שעוסק רק בלימוד התורה ואינו עוסק דיו לקיים את המעשים היוצאים ממנה. וכן אמרו במסכת יבמות דף קט ע"ב: "כל האומר אין לו תורה... אפילו תורה אין לו". וזה גם פירוש "וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא" כמבואר בתוספות מסכת נזיר ועוד.
ונלמד מהכתוב: וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה, כלומר אימתי נחשב לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת? - בהיות לְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, כלומר שהכֹּהֵן אשר (מלאכי ב, ז) תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, אינו מוֹרֶה הלכה. ולכן גם נחשב שהוא לְלֹא תוֹרָה, כי תורה היא מלשון הוראה למעשה. ואילו ידיעה שאינה למעשה נקראת חכמה, כאמרם באיכה רבה פרשה ב: "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין, הה"ד והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו (עובדיה א ח), יש תורה בגוים אל תאמין, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה".
