מותר להשתמש במזוזה לשמירה?
הרב דב קדרון
עבודה זרה יא ע"א
אונקלוס שהתגייר, הסביר לחיילים הרומים שבאו לקחת אותו את מעלתה של מצוות מזוזה: "מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם".
גם בתלמוד הירושלמי (פאה פ"א ה"א) מסופר שרבי יהודה הנשיא שלח לארטבן, שהיה גוי חשוב, מזוזה, ואמר לו שזוהי מתנה ששומרת עליו.
לעומת זאת הרמב"ם (בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ה,ד) כותב:
אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.
בעל עלי תמר (פאה א,א) כותב שדברי הרמב"ם מתייחסים דווקא ליהודי שקובע מזוזה לשם שמירה, זה אסור, שהרי מצות התורה אינה קמיע של שמירה לגוף אלא מצות ה' לייחוד שמו יתברך אהבתו ויראתו. אבל גוי שאינו חייב במצוות יתכן שיש למזוזה הסגולה הזאת ואפשר גם לתת לו את המזוזה למטרה זו של שמירה.
יתר על כן, במשנה (כלים יז,טז) מדובר על מקל שיש בו בית קיבול למזוזה, וכותב שם התוספות יום טוב: "ואפשר שהיו האנשים בזמן המשנה נושאים מזוזה עמם וחשבו זה למצווה. ולשמירה להם".
