"אלו רבי ואנטוטנינוס שלא ירד מעל שלחנם צנון וחזרת"

ווארט על הדף / הרב נתן רוזנבלט

עבודה זרה יא ע"א

והק' הראשונים מהגמ' (כתובות קד) שהעיד רבי על עצמו שלא נהנה באצבע קטנה מהעולם הזה, ואיך אפש"ל כשהיה לו כזה שפע על שלחנו?

ושמעתי מפי רבי מרדכי דרוק כי בצעירותו ראה את רבי חיים שמואלביץ בחתונה, ועקב אחר תהלוכותיו, והתאכזב מאוד לראות את ר"ח נוטל מן העוגת קצפת המפוארת פרוסה הראויה להתכבד בה, וכבר חשב בליבו וכו', ולפתע ראה את רבי חיים – תוך כדי שיחה בדברי תורה עם היושב לצידו – נוטל את הפרוסת עוגה, טובלה בחריף שהיה לידו, ואוכלה כך.

ואז הבין, שרבי חיים אינו שם לבו אם אוכל עוגה או חריף, הוא במקום אחר לגמרי.

ואף אוסיף מעשה דומה כאשר למדתי בצילו של רבי אברהם גנחובסקי, והמלצר היה מכניס לרב כל יום את הארוחה, וסיפר לנו פעם לפי תומו בצחוק גדול שהרב אמר לו היום שהקומפוט לא יצא טוב ולא לתת אותו לבחורים – מתברר שהוא פשוט אכל עם כפית את כל צלחת החריף בחושבו שזה קומפוט...

וזה פירוש שרבי יכל לאכול צנון וחזרת וכל מעדני עולם בלי ליהנות באצבע קטנה.