|
יחסי ישראל והאומות - שלוש דרכים בפתיחת המסכתמאי טעמא? במחשבה נוספתתלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינרעבודה זרה דף ב ע"א נושא: המשנה הפותחת את מסכת עבודה זרה עוסקת באיסור מסחר עם גויים בימי חגיהם – "שלשה ימים לפני אידיהן". סוגיית הפתיחה של התלמוד "דורשת" את לשון "אידיהן" ומביאה עליה שלוש פרשיות שונות במקרא. כל אחת מהן משקפת תפיסה אחרת במהות הקשר בין ישראל לעמים. שאלות תג"ל: מה עומד מאחורי שלוש הדרשות השונות למילה "אידיהן"? כיצד כל אחת מהן מבטאת הבנה שונה ביחס שבין עם ישראל לעמים? הסבר בדרך תג"ל: ▶️ דרשה ראשונה – "אידיהן" לשון שבר (מתוך דברים ל"ב) הפסוק "כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו" מציג את *האיד* כיום מפלה ושבר. לפי גישה זו – הגויים נתפסים ככלי עונש ביד ה' על חטאי ישראל, אך סופם ליפול ולהישבר ביום הדין. זהו עולם של מאבק ועימות מהותי בין ישראל לעמים, והגאולה מתממשת דרך מפלתם. ▶️ דרשה שנייה – "עידיהם" לשון עדות (ישעיה מ"ג) הפסוק "אתם עדי נאום ה'" מדבר על ישראל כעדי ה', אך בהמשך הפרק גם הגויים נקראים להתייצב כעדים. לפי זה – הגויים עתידים להכיר באמת של גאולת ישראל, ולשמש עדים להופעת הקב"ה בגאולת ישראל. זו תפיסה של השלמה היסטורית, שבה גם האומות משתתפות בתהליך גילוי ה' וגאולת ישראל. ▶️ דרשה שלישית – "עידיהם" כעדות על האלילות (ישעיה מ"ד) הגויים הם עדים לאפסות עבודת האלילים. מתוך העדות על הריק, ניכרת גדלות האמת. כאן, אין עימות , אלא מבט מפוכח: הגויים עצמם יעידו – מתוך הנסיון שלהם – על שקר האלילות. זהו מהלך של בירור אמוני עולמי, שבו האמת ניכרת דרך עמידה מול השקר. לסיכום: שלוש הדרשות פותחות את המסכת בשלוש תנועות רוחניות-היסטוריות: * עימות וגאולה דרך שבירת אויב * הכרה בגאולת ישראל כעדות אוניברסלית * בירור רוחני כללי של האמת מול האלילות שלוש דרכים – שלוש השקפות עולם שונות על היחס בין ישראל לאומות: מאבק? שיתוף מתוך הכרה בגאולת ישראל? או שיתוף מתוך הכרת אפסות האלילות וגדולת ה' ? מה אתה חושב? האם שלוש הגישות הללו הן שלבים במהלך היסטורי אחד – מן המאבק אל ההכרה בישראל, ואל ההכרה בקב"ה? או שמא הן שלוש גישות נפרדות, שלעולם תישאר ביניהן מתיחות בלתי פתורה? |