חיותם של צמחים
הרב דב קדרון
שבועות מו ע"א
בגמרא מדובר על אדם שאמר: "איזיל ואקטליה לדיקלא דפלניא", ובתרגום מילולי: אלך ואהרוג את הדקל של פלוני.
ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל (פרי צדיק פרשת נצבים) כתב שזהו אחד המקומות שבו אמרו חז"ל שהצמחים חיים, וכן אמרו בעוד מקומות (בבא מציעא קיח,ב): "מהיכן ירק זה חי" וכן (ערלה פ"א מ"ג): "אם יכול לחיות".
בלשון התורה גם בעלי חיים נקראים חיים, וכמובן שבני אדם חיים, וזאת היא הברכה (דברים ל,ט): "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה", פרי בטנך הם בני אדם, פרי בהמתך הם בעלי חיים ופרי אדמתך הם הצמחים, כלומר שבכל שלושת אופני החיים תהיה ברכה.
צמחים נקראים חיים רק בלשון חכמים ולא בלשון התורה, מפני שחיותם נסתרת ואינה ניכרת כלפי חוץ, והתורה מתייחסת לדברים כפי שהם נראים לעינינו. חכמים, לעומת זאת, מתייחסים בלשונם גם לדברים שנסתרים מעינינו.
ניתן למצוא רמז לכך גם בהלכה שהמצוות שנוהגות בצמחים תלויות דווקא בארץ ישראל, ולא נוהגות בחוץ לארץ. זאת מפני שבעצם כל המצוות, מצד עניינן הפנימי והתכליתי עיקרן הוא דווקא בארץ (כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לתורה בראשית כו,ה, דברים יא,יח), כי החיים האמיתיים בשלמותם, הם רק בארץ החיים, ארץ ישראל, אלא שהאוויר המחיה של חיי ארץ ישראל משפיע כוח גם ליהודים הגרים בחו"ל, אך זאת דווקא לאלו שחייהם ניכרים בגלוי, לבני אדם ובעלי חיים, אבל לצמחים, שחייהם נסתרים, אין כוח בהשפעת ארץ ישראל לגרום לכך שיהיה חיוב בהם בחוץ לארץ, ולכן המצוות שלהם לא נוהגות שם.
