הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

עבודה זרה ב ע"ב

בתלמוד בבלי (ע"ז ב, ב) נאמר:

"ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם...".

ממקור זה המופיע גם בבבלי בפרק תשיעי בשבת עולה שקבלת התורה היא מתוך כפיה. וכן מצינו בתלמוד הבבלי את הביטוי:

"אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". (פסחים סח, ב)

למרות שהמשנה בנדרים (ג, יא) קובעת שברית זה המילה. בא התלמוד הבבלי קובע:

"ואין ברית אלא תורה, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה" (שבת לג, א)

כמובן שכל קבלת התורה בכפיה מקורה בתלמוד הבבלי בלבד. בירושלמי אין משפטים מעין אלו.

בתלמוד הירושלמי (ראש השנה ד, ח) נאמר:

"ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".

מתוך דברי הירושלמי אנחנו למדים שקבלנו את התורה ברצון. והתלמוד הירושלמי מחדש שקבלת התורה מרצון נעשית בכל דור.

לעומת זאת בתלמוד הבבלי (שבת קכט, ב) מצינו לעניין איסור הקזת דם :

"מעלי יומא דעצרתא - סכנתא. וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת. דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח. דאי לא קבלו ישראל תורה - הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו".

לדברי הרה"ג אברום שפירא מצינו בתלמוד הבבלי שלולי היינו מקבלים את התורה בכל דור היינו ראויים למות.