במה אוחזים בזמן שנשבעים?
הרב דב קדרון
שבועות לח ע"ב
כאשר אדם נשבע שבועה דאורייתא צריך לאחוז בידו חפץ של מצווה, ובעניין זה יש הבדל בין תלמיד חכם לאדם אחר, כמו שפוסק השולחן ערוך (חו"מ פז,טו):
חפץ זה צריך שיהיה ספר תורה. ...ואם לא אחז בידו אלא תפילין, אין צריך לחזור ולהשביעו. ותלמיד חכם, אף לכתחלה אין צריך לאחוז בידו אלא תפילין.
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל אמר שיש להתבונן בהבדל שבין תלמיד חכם הנשבע לכתחילה בתפילין לבין שאר העם שנשבעים לכתחילה דוקא בספר תורה, מה טעם הדבר?
וביאר שהעיקרון הוא להישבע בדבר שאותו אדם מכבד, ואכן יש מצווה לכבד ספר תורה וגם תפילין, כמו שפוסק הרמב"ם לגביהם: "מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי וכו'", וכן: "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק".
ויתכן שמכאן נובע ההבדל בין סוגי האנשים. שאר העם אינם מכבדים תפילין כדין, שכן נכשלים בהיסח הדעת בשחוק ובשיחה בטילה בעודם עליהם. ואילו תלמיד חכם נזהר ואינו מהרהר מחשבות זרות בעת לבישתן, לכן אפשר לו דווקא לתלמיד חכם, כלומר למי שזהיר בשמירת ובכיבוד תפילין, לנקוט אותם לכתחילה בשבועת הדיינים. לעומת זאת בכבוד ספר תורה זהירים כולם, עובדא היא שכל עם ישראל מכבד ספר תורה, כמו שאמרו במסכת מכות (כב,ב) שכולם קמים לכבודו, לכן לכתחילה הם אוחזים בידם ספר תורה בזמן השבועה.
