כל התורה נקראת "עדות"
הרב דב קדרון
שבועות לג ע"ב
נאמר בתורה לגבי עדות (ויקרא ה,א): "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע", ומבואר בגמרא שיש עדות שמבוססת על ראיה בלא ידיעה, ויש שמבוססת על ידיעה בלא ראיה. עד שמעיד שראה את נתינת הכסף מאדם לחברו – זוהי ראיה בלא ידיעה, ועד שמעיד ששמע שפלוני מודה שחייב כסף לחברו זוהי ידיעה בלא ראיה.
הגר"י הוטנר זצ"ל (פחד יצחק שבת - מאמרים מאמר יג אות ה) כתב שעל כל התורה עם ישראל מעיד בשני אופני העדות: ראיה וידיעה, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (ח,א):
משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות והמופתים וגו'. אלא מפני שעינינו ראו ולא זר וגו' כמו שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם.
כלומר שאת כל התורה כולה שמענו מפי הנאמן, וזוהי עדות של ידיעה. ולעומת זאת, נבואתו במעמד הר סיני "עינינו ראו ולא זר", וזוהי עדות של ראייה.
התורה באופן כללי נקראת "עדות", ולוחות הברית באופן פרטי נקראים "לוחות העדות", ועל פי הביאור הנ"ל נמצא שבאופן כללי שם "עדות" של כל התורה זהו קיומו של "או ידע" הנאמר בהלכות עדות, עדות של ידיעה בלא ראיה, ובאופן פרטי שם "עדות" של שני לוחות הברית זהו קיומו של "או ראה" הנאמר בהלכות עדות, עדות של ראיה, ונמצא ששם "עדות" שבו נקראת התורה תואם במדויק את פרטי הלכות עדות הכתובים בה.
