כבוד אב ואם- בגופם ובנפשם

נושא:

סוגיית הפתיחה של פרקינו מציגה מורכבות ערכית בנוגע ליחסים בין הורים וילדים. למורכבות זו ישנן השלכות הלכתיות מעשיות.

 

שאלות תג"ל:

למה לחשוב שמכה אביו ואמו חייב רק על הריגתם?

למה לחשוב שמכה אביו ואמו חייב גם בלי חבורה?

 

הסבר בדרך תג"ל:

יש צד שמכה אביו ואמו חייב אפילו בלי חבורה. כי יש במכה ביזוי והשפלה, פגיעה בכבוד ההורים, בדומה למקלל. היחס בין ההורים לילדים הוא במישור הנפשי. ילדים צריכים להראות כבוד למעמד של הוריהם, ושההורים ירגישו שמכבדים אותם. מאידך, יש צד שמכה אביו ואמו חייב רק כאשר פגע בגופם והרג אותם. מן ההיבט הזה, היחס כלפי ההורים הוא כבוד לגופם. הגופים של ההורים יצרו את החיים הפיסיים של הבן. לכן הבן חייב לכבד את חייהם הגופניים של הוריהם. כאשר פגע בגופם של הוריו, שלל מהם את חייהם והרג אותם - חייב מיתה.

אז יש שתי גישות קוטביות הסותרות זו את זו, ערכית ומעשית. שתיהן נכונות; "אלו ואלו דברי א-להים חיים". האתגר העומד לפני החכמים הוא להורות הלכה למעשה שתבטא את האמת שבשני הצדדים.  הדרך כאן היא מציאת נקודת אמצע שמבטאת מקצת מן האמת שבכל אחד מן הצדדים. לכן, הבן חייב כאשר הכה אפילו בלי להרוג - כי יש צד של ביזוי, של פגיעה בכבוד מבחינת הנפש. מצד שני, הבן חייב דוקא כשעשה חבורה משמעותית,  מן הצד של פגיעה בגוף, בחיים הפיסיים של הוריו.

 

מה אתה חושב?

נחלקו האמוראים אם מותר שבן יקיז דם לאביו לרפואה.