נושא:
המשנה ממשיכה ללמד על מיתות מחוץ למסגרת ארבע מיתות בית דין. אחרי "כיפה" באה משנת "קנאין פוגעין בו". רבי יוחנן מצמצם את פגיעת הקנאים. הצמצום מבטא את היחס שלו להמתה שהיא מחוץ למסגרת בית הדין.
שאלות תג"ל:
מה הם הסייגים שרבי יוחנן מטיל על הקנאים ומהו ההגיון בהם?
הסבר בדרך תג"ל:
רבי יוחנן מרסן את הקנאים בשלש דרכים: אחת, "שאין מורין לו". שנית, פגיעה מותרת רק בתור מניעה בזמן העבירה ולא בתור עונש לאחר המעשה. שלישית, שאין לקנאי "חסינות". אדרבה, הקנאי נחשב רודף, ולעבריין מותר להרוג אותו ! נראה שרבי יוחנן חושש מאלימות ספונטנית מחוץ למסגרת בית הדין, אפילו למען מטרה טובה.
מה אתה חושב?
מה צריכים להיות המניעים של הקנאי: קידוש השם, או הצלת עם ישראל?
האם הוא יכול באמת לפעול לגמרימחוץ למסגרת בית הדין וההלכה ?
ראה מחלוקת רב ושמואל ורבי אלעזר לגבי "מה ראה פנחס?"