רוצח במזיד פטור - על מה ולמה?

נושא:
רבא ותלמידיו מציגים בסוגייתנו שורה ארוכה של פטורים על רצח במזיד. הפטורים נובעים מחילוקים פורמליים בין מעשה "ישיר" למעשה "עקיף". נטייה זו לצמצום החיוב מלמדת על מבטם בנוגע לחיוב מיתה של רוצח ועל חיוב מיתה בכלל.

שאלות תג"ל:
מהי החשיבה מאחורי סידרה זו של פטורים לרוצח במזיד?

הסבר בדרך תג"ל:
סידרה זו מזכירה את הדינים השונים שלמדנו לאורך המסכת שהופכים את מיתת בית דין לפי דין התורה ל(כמעט) בלתי-אפשרית, בבחינת "דרוש וקבל שכר". משתמשים בשפה הלכתית כדי לצמצם מאד (עד כדי ביטול של) דיני נפשות על רוצח ודיני נפשות בכלל. יחד עם זה, למדנו בדף מו עמוד א ש"בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה". רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים במשנה (מכות ז.): "אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם". ומהצד השני, רשב"ג אומר שם: "אף הן מרבין שופכי דמים בישראל". ברור שצריכים להעניש רוצחים כדי למנוע רצח ולהשליט סדר בחברה. אלא השאלה היא האם עושים זאת בשם התורה או בשם הצורך המעשי של סדר חברתי? ואם תשאל - מה זה משנה? אני מבין שרוצים שדין התורה ייצג את "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". דרך התורה היא רחמים, חמלה. התורה אינה כפייה וענישה אלא לימוד, חינוך והפנמה.יחד עם זה, בגלל תיקון העולם, בשם הצורך המעשי - בית הדין יכול להעניש רוצחים, כולל הוצאה להורג.