נושא:
 במשניות כאן נערמות עוד תנאים שמצמצמים את האפשרות של יישום עונש לבן סורר ומורה עד כדי כמעט בלתי אפשרי או בלתי אפשרי לחלוטין. החידוש הגדול של תורה שבעל פה לעומת פשוטו של מקרא הוא בהכרעה בתוך מורכבות ערכית.

שאלות תג"ל:
מה פשר הביטוי "דרוש וקבל שכר" ? מהי הדרשה? מהו השכר?

הסבר בדרך תג"ל:
למדנו לאורך המשניות והסוגיות שהעקרון של "והצילו העדה" לגבי בן סורר ומורה מצמצם מאד את עונש הסקילה עד כדי ביטולו. עקרון זה מבטא את הערך של חייו של כל אחד ואחד, אפילו אם עשה עבירות חמורות.
עוד ערך יותר ספציפי - ילד איננו ברשות הוריו ותחת סמכותם באופן מרחיק לכת כמו שבא לידי ביטוי בפשוטו של מקרא בפרשת בן סורר ומורה.
אלא הילד הוא יישות לעצמו, ברשות עצמו.
אז החכמים שאלו את עצמם - מהי המשמעות של פשוטו של המקרא? תשובתם היא שדורשים את המקרא, כלומר חוקרים אותו ומעמיקים בו. וזאת כדי להפיק "שכר", שהוא ה"רווח" החשוב של הלימוד של העקרונות והערכים שבו. העקרונות והערכים תקפים - מעמד ההורים הוא איתן. אמנם לא בהקשר של סמכות להעניש, אלא בהקשר של אחריות לחנך. אכן יש רשות וסמכות להורים על ילדיהם. וזאת בהקשר ללקיחת אחריות לחנך, להדריך, לכוון. אלה הם ערכים שהם אמורים לנהל את היחסים בין הורים וילדים בחיים ה"רגילים" בלי קשר למצבי קיצון ולעונשים.

מה אתה חושב?

איך אתה מבין את המחלוקת בין רבי שמעון לבין רבי יונתן?

מהי ההצדקה לכך שבית הדין ידון ויעניש "על שם סופו"?!