"אם אדם חטא - בהמה מה חטאה"

נושא:
המשנה מביאה שני נימוקים לסקילת הבהמה שאדם בא עליה. ההבדל ביניהם חושף גישות שונות לעונש הבהמה ולעונשי בית דין בכלל.

שאלות תג"ל:
מה הפשר של שני הנימוקים במשנה, ואיך הם עונים על התמיהה שלה? מה ההבדל בין שני הנימוקים?

הסבר בדרך תג"ל:
ודאי שלא שייך להעניש את הבהמה. אין בכלל מושג של חטא ועונש אצל בעלי חיים חסרי דעת.
הנימוק הראשון מתייחס לעונש של הבהמה כביטוי לחומרת המעשה ולעונש החמור המגיע לאדם על כך. בדומה לסקילת שור שהרג אדם: "כמיתת הבעלים כך מיתת השור". גם כאן, סקילת השור מבטאת את חומרת המעשה של האדם שבא על הבהמה.
לעומת זאת, הנימוק השני מבטא דאגה לכבודו של הנידון למוות. בהמה כזו המסתובבת בשוק מהווה בזיון לאדם שנסקל על ידה. בית הדין, גם אם לא יציל את האדם, לפחות ישמור על כבודו.

מה אתה חושב?
יש כאן שיקול של "ואהבת לרעך כמוך" כלפי העבריין?