בין "צדק משפטי" ל"צדק חברתי

 

נושא: 
המשנה אומרת שעדים בדיני ממונות צריכים לעבור דרישה וחקירה.
התלמוד נוקט עמדה, על סמך כמה מקורות, שעדים בדיני ממונות לא צריכים לעבור דרישה וחקירה. יישוב ה"סתירה" מצביע על מימדים  שונים של אחריותו של בית הדין בדיני ממונות.

שאלות תג"ל: 
מהן הסברות מאחורי היישוב של רבי חנינא?

הסבר בדרך תג"ל:
עדים מספרים את הסיפור לגבי מה שקרה. תפקידם לברר בעבור בית הדין את *האמת*.
גם התפקיד של בית הדין הוא לברר את *האמת* ולפסוק על פיה. לפי זה, צריכים העדים לעבור חקירות מדוקדקות כדי לוודא שהם אכן דוברים אמת.
לפי רבי חנינא- זהו "צדק" על פי  דין תורה.
לעומת זאת, חכמים תיקנו לוותר על דרישה וחקירה של העדים. וזאת כדי להקל על מלווה לגבות את חובו; עדי ההלואהלא יצטרכו לעבור בדיקות "שתי וערב" כדי להעיד. זה יקל על המלוהלגבות את חובו. כאן נחשף מימדשונה של אחריותו ותפקידו של בית הדין- תפקיד חברתי "שלא תנעולדלת בפני לוין". חכמים דואגים שהלוואות תהיינה זמינות ללווים , במיוחד ללווים עניים.
בית דין אחראי גם על האמת שהיא הבסיס לצדק משפטי, וגם על קידום החסד והעזרה ההדדיים בחברה.

מה אתה חושב?
מה ההבדל בין היישוב של רבי חנינאלבין היישובים של רבא ושל רב פפא?