סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

הכל לטובה או הכל טוב?

הרב דב קדרון

שבועות כו ע"א

 

בגמרא נאמר שרבי עקיבא שימש את נחום איש גם זו, והרבה מפרשים עמדו על כך שכשם שנחום איש גם זו אמר על כל דבר "גם זו לטובה", כך גם רבי עקיבא היה רגיל לומר "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה ה' לטובה).

הגר"ח שמואלביץ זצ"ל (שיחות מוסר תשלב,ט) ביאר שהרבה פעמים אסונו של האדם הוא שדן את המקרה הפרטי לפי ראות עיניו, בעוד שאין מקרה זה אלא חוליה קטנה ממערכה כללית גדולה, והחשבון הכולל עשוי להשתנות מן הקצה אל הקצה. זהו מה שהיה נחום איש גם זו אומר "גם זו לטובה", להורות שאינו דן את הפרט לפי מה שהוא, אלא אומר "גם זו" בסופו של חשבון לטובה, ומובטח הוא כי החשבון הכללי יהיה לטובתו, כמו שכתוב (תהלים יט,י): "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו", בתום כל המעשים יחדיו אז נראית צדקת ה' ומשפטיו.

אף על פי שרבי עקיבא למד מנחום איש גם זו, יש מפרשים (פירוש חברותא - למסכת ברכות ס,ב הערה 77) שיש הבדל בין מעלתו של נחום איש גם זו למעלת רבי עקיבא.

דרגת רבי עקיבא הייתה שעל ידי הבטחון בה' שכל מעשיו לטובה, הוא היה בטוח שמהרע יצא דבר טוב, כמו שאמר "כל מה שעושה ה' הוא לטובה", כלומר מה שנראה כרגע רע יביא בסוף לדבר טוב. אולם מעלתו של נחום איש גם זו הייתה גדולה יותר, הוא היה אומר על הרע עצמו "גם זו לטובה", ואכן זכה להפך את הרע עצמו לטוב (כגון העפר שהסתכן בו, שנהפך לחיצים והטיב לו), ואילו רבי עקיבא אמר רק שתכלית המעשה לטובה, ולכן זכה רק לראות שתוצאותיו לטובה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר