מקדים בישול בשבת חייב?
הרב דב קדרון
שבועות יז ע"ב
אחת העבודות שאסורות לזרים, שאינם כהנים, בבית המקדש, וחייבים עליהן מיתה בידי שמים, היא הקטרה. בקשר לזה פוסק הרמב"ם (ביאת המקדש ט,ד) שלא רק אם הזר ביצע את כל פעולת ההקטרה על המזבח הוא חייב, אלא "אפילו הפך באיברים שלא נתעכלו וקרב שריפתן חייב מיתה".
מכאן הביא בעל שו"ת משנה הלכות (חלק ז או"ח סימן נב) ראיה למה שהסתפקו כמה מפרשים במי שהקדים מלאכת שבת ועשה מלאכה שהייתה ממילא עתידה להיעשות, כגון שהיה תבשיל על האש והיה עתיד להתבשל בשתי שעות ובא הוא והקדים ובשלו בשעה אחת האם חייב, ומכאן יש ראיה שחייב, כמו שמתחייב אותו זר שהקדים את עיכול האיברים על המזבח, אף על פי שהיו מתעכלים גם בלעדי המעשה שלו.
אמנם הריטב"א (מובא בדברי רבי עקיבא איגר לשו"ע או"ח שיח,א) כותב בלשון של ספק האם ניתן ללמוד מכאן שכשם שלגבי עבודה על המזבח קירוב הבישול נחשב עבודה כך גם לגבי שבת זו נחשבת מלאכה.
לכאורה תמוה מה ההבדל בין קירוב מלאכת השריפה של האיברים על המזבח, שנחשב בוודאות כעבודה, לבין קירוב הבישול של התבשיל בשבת, שלגביו הריטב"א מסתפק ולא ברור לו שנחשב כבישול.
בעל משנה הלכות (שם) מסביר שבמלאכת שבת חייב רק אדם אחד העושה את המלאכה, אולם אם שני אנשים עושים מלאכה שיכולה להיעשות על ידי אדם אחד – שניהם פטורים, וזה עצמו הספק של הריטב"א: האם כאשר אדם מקרב את גמר הבישול שהותחל על ידי אחר, זה נחשב שנים שעשאוה או אחד שעשאה.
