חברות מייצרת חשיבות / רפי זברגר

זבחים ח ע''א

הקדמה

למדנו במשנה הראשונה במסכת כי כל הזבחים שהוקרבו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לשם חובה, חוץ מפסח וחטאת שאם הקריבם שלא לשמן נפסלים, פסח בזמנו (שלא בזמנו עולה לשם שלמים) וחטאת בכל זמן.
לקראת סוף דף ז: מתחילה הגמרא לדון במקור של דין פסול חטאת הנקרבת שלא לשמה.
 

הנושא

חטאת מנלן דכתיב (ויקרא ד', ל''ג): וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה. שתהא שחיטה לשם חטאת.
זו גזירת הכתוב המלמדת כי חטאת חייבת להישחט אך ורק לשם קרבן חטאת ולא לשום קרבן אחר.
בהמשך מביאה הגמרא מקור מן הפסוקים כי גם פעולות קבלה וזריקת הדם של חטאת חייבים להיות לשם חטאת.
וכן מובאים גם מקורות כי גם ''שינוי בעלים'' (לשם בעלים אחרים במקום לבעל הקרבן) פוסל את הקרבן.
ועוד מוכח מן הפסוקים כי פסול שלא לשמה בחטאת בשינוי קודש (לשם קרבן אחר) אינו רק לכתחילה אלא גם בדיעבד (''לעכב'' בלשון הגמרא).
אשכחן שנוי קדש, שנוי בעלים מנלן? (יש גרסה אחרת של תוספות, נתמקד בגרסתו של רש''י).
למדנו כי זריקה בחטאת בשינוי בעלים (הוקרב לשם מישהו אחר) גם פוסלת, ממשיכה הגמרא ומחפשת מקורות מן הכתובים לפסול בחטאת שלא לשם בעלים גם בפעולות אחרות של הקרבן:
אמר רב הונא בריה דרבי יהושע: חטאת חטאתו.
למדה הגמרא קודם לכן מחטאת נזיר (במדבר ו', ט''ז) כי פסול שלא לשמה גם מעכב, עתה ממשיכה הגמרא ודורשת מתוספת האות וו למילה חטאתו (וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ.) כי צריך לבצע את כל פעולות קרבן חטאת לשמה, ולא רק את הזריקה.
מתקיף לה רבינא: אלא מעתה עולת עולתו מאי דרשת ביה?
מקשה רבינא על רב הונא, אם דורשים את האות וו במילה חַטָּאתוֹ, מהו הדרוש שנדרוש באות וו במילה עֹלָתוֹ באותו פסוק?
ולרבינא מנחת מנחתו נסך נסכו מאי דרשת בהו?
מקשה הגמרא על קושיית רבינא: מדוע אתה תמה רק על כך שאין דרשה במילה עֹלָתוֹ, הרי אתה יכול לתמוה גם על כך שאין דרשה על המילים מִנְחָתוֹ ו-נִסְכּוֹ בפסוק שלאחר מכן (י''ז) בפרשיית נזיר (וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לה' עַל סַל הַמַּצּוֹת וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ)?
ההוא מבעי ליה: מנחתם ונסכיהם בלילה, מנחתם ונסכיהם אפילו למחר.
עונה הגמרא כי קושיית רבינא אינה קשה, שכן מהאות וו במילים מִנְחָתוֹ ו-נִסְכּוֹ למדנו דינים הדומים להלכות מנחות ונסכים בחג סוכות, כי ניתן להביאם גם בלילה שלאחר הקרבת הקרבן, ואפילו למחרת, ועדיין זה נחשב למנחה ונסכים של אותו קרבן.
אלא עולת עולתו מאי דרשת בהו?
אלא חוזרת שאלת רבינא את רב הונא כיצד דורשים את האות וו במילה עולתו?
ותו, מי גמרי מהדדי?
ויותר מזה מקשה הגמרא, כיצד בכלל משווים בין חטאת רגילה (מכונה בלשון הגמרא ''חטאת חלב'', כיוון שבדרך כלל מובא קרבן חטאת על אכילת חלב (רש"י)) לחטאת נזיר, והגמרא מיד מסבירה מדוע אין זה נכון ללמוד אחד מהשני:
חטאת חלב מחטאת נזיר לא גמרה - שכן יש עמה דמים אחרים,
חטאת נזיר "חשובה'' יותר מחטאת חלב כיוון שנזיר מביא עוד קרבנות עולות ושלמים, וייתכן שבגלל חומרה זו פסול שלא לשמה בחטאת נזיר מעכבת, אך אותו פסול בחטאת רגילה לא תעכב,
חטאת נזיר מחטאת חלב לא גמרה - שכן כרת
וכן הפוך, גם בחטאת חלב יש חומרה שכן עונשו כרת במזיד, מה שאין כן בחטאת נזיר שאין שם עונש כרת בכל מקרה.
מכוחם של קושיות אלו נדחית מקורו של רב הונא, ומובא מקור חדש של רבא הלומד מחטאת מצורע.
את העובדה שלמדנו בדחייה לעיל כי בחטאת נזיר יש קרבנות נוספים (''דמים אחרים'') ולכן היא חשובה יותר ניתן להסביר בכמה אופנים:
1. השוני בין החטאות (רגילה (חלב) ונזיר) כשלעצמו עוקר את אפשרות ההשוואה כמו כל פירכא שעושים בלימוד במה מצינו או בניין אב. לפי הסבר זה עובדת הימצאות קרבנות נוספים אינה בהכרח הופכת את קרבן הנזיר ל''חשוב'' יותר, אלא להיות ''שונה'' וזה מבטל את אפשרות הלימוד של חטאת חלב ממנה.
2. אך ניתן לומר גם כי קרבן שיש לו ''חברים'' כדוגמת קרבנות אחרים, ממקמת אותו בחשיבות גבוהה יותר, וזו אמנם הסיבה לאי יכולת ללמוד מחטאת נזיר לחטאת חלב. 
 

מהו המסר?

אם נעשה אנלוגיה בין הקרבנות לבני אדם, נוכל לומר לאור ההסבר השני לעיל, כי העובדה שמקריבים עם חטאת נזיר גם קרבנות עולה ושלמים (''חברים'' להקרבה) הופכת אותה לחשובה יותר, כך גם אדם שיש לו חברים טובים, אשר צועדים עמו בד בבד, הופכים אותו להיות ''חשוב'' ובעל משמעות גדולה ועמוקה יותר.
המשנה באבות (א', ו') קובעת שיש ''לקנות'' חבר, ואכן חבר אמיתי יש להתאמץ כדי להשיגו. אדם שאמנם ''קנה'' חבר, וזכה בחבר טוב הוא אכן מרגיש טוב יותר, מסופק יותר ובעל ערך עצמי בעולמו, ואולי עקב כך נייחס לו גם חשיבות ייתר.
 

המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]