מותר לתלות פרוכת בסוכה?

הרב דב קדרון

שבועות יא ע"א

בדרך כלל אין אפשרות לפדות בהמה תמימה שהוקדשה לקרבן, אבל כאשר מגיע ראש חודש ניסן ונותרו בהמות שהוקדשו לקרבן התמיד – פודים אותן, כי "לב בית דין מתנה עליהן".

מכאן למד בעל תרומת הדשן (סימן רעג) שמכיוון שלפי הנהוג היום קשה מאד להיזהר שלא להשתמש לצורכי חולין בתשמישי קדושה, כגון שלא יניחו ספרים על התיבה, או שלא יטלו מעילים ומפות של ספר תורה לכסות בהם ספרים, או שלא יישענו על התיבה או ישבו על המעילים ומפות, גם בימינו לב בית דין מתנה שלא יהיה בתשמישים אלו קדושה.

דברים אלו הובאו להלכה על ידי הרמ"א (אורח חיים קנד,ח), הכותב:

ונהגו ליהנות בכמה הנאות מדברי קדושה, כגון: מטפחת של ספרים ושלחן שבבית הכנסת ומעילים של ספר תורה, וכתבו הטעם משום דכיון שנהגו כן, ואי אפשר ליזהר, לב בית דין מתנה עליהם מעיקרא, כדי שלא יבאו בני אדם לידי תקלה, ואף על גב דלא התנו כאילו התנו דמי.

בזמננו נחלקו הפוסקים אם מותר לתלות פרוכת בסוכה לנוי. הגרצ"פ פראנק זצ"ל (שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן פב בתשובתו לגרי"מ טוקצ'ינסקי) כתב שייתכן שלתלות פרוכת בסוכה, שאין בזה מנהג, אסור, משום הורדה בקדושה, שהרי סוכה אינה אלא תשמישי מצוה ופרוכת היא תשמיש דתשמיש הקדושה.

אולם הגר"ע יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן כו) תמה עליו איך נעלם מעינו הבדולח מה שכתבו גאוני ירושלים והעידו שכן היה המנהג קבוע בירושלים לתלות פרוכות לנוי בדפנות הסוכה, ולכן פסק שבוודאי יש להתיר מטעם לב בית דין מתנה עליהם.