הטומאה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים / שבועות דף ח

השוואת סוגי הטומאה

1. טומאת מקדש וקודשיו

טומאת מקדש וקודשיו היא טומאה הלכתית קונקרטית, הקשורה למצב פיזי של טומאה (כגון טומאת מת, נידה, זב וכדומה) ולהפרת קדושת המקדש או הקודשים.

2. טומאה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים

הפסוקים המובאים בסוגיה משתמשים במונח "טומאה" בהקשר של שלוש עבירות חמורות אלו, אך נראה כי מדובר בטומאה מטפורית או רוחנית יותר מאשר טומאה הלכתית פיזית:

• עבודה זרה: ביחזקאל לו, יח, הטומאה נובעת מעבודה זרה ("גילולים") ומשפיכות דמים, והיא מתוארת כטומאת הארץ כולה, לאו דווקא של אדם או מקום ספציפי. היא מבטאת חילול הברית עם ה'.

• גילוי עריות: בויקרא יח, כז, התועבות המיניות גורמות לטומאת הארץ, עד כדי "וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ" (יח, כח). הטומאה כאן היא תוצאה של מעשים מוסריים פסולים שפוגעים בסדר האלוהי והחברתי.

• שפיכות דמים: במדבר לה, לד, הדם שנשפך מטמא את הארץ, והטומאה נתפסת כפגיעה בקדושת החיים, שכן "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט, ו). הכפרה דורשת עונש מוות לרוצח או, במקרה של דם שנשפך ולא נמצא הרוצח, קורבן עגלה ערופה (דברים כא).

בניגוד לטומאת מקדש וקודשיו, הטומאה בשלוש עבירות אלו אינה קשורה למצב גופני או למגע פיזי, אלא למעשים חמורים שפוגעים בסדר המוסרי, החברתי והקוסמי. היא אינה נרפאת בטבילה או בהמתנה לערב, אלא דורשת תהליכי כפרה מורכבים יותר, כגון עונש, תשובה או קורבנות מיוחדים.
 

הבדלים ודמיון בין סוגי הטומאה

הבדלים:

1. מהות הטומאה:

   • טומאת מקדש וקודשיו היא הלכתית-פיזית, קשורה למצב גופני ולחילול קדושה מרחבית.

   • טומאת עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים היא מוסרית-מטפורית, קשורה למעשים שפוגעים בברית עם ה' ובסדר החברתי.

2. תהליך הכפרה:

   • בטומאת מקדש, הכפרה כוללת טבילה, המתנה לערב, ולעיתים קורבן (כגון שעיר יום הכיפורים).

   • בשלוש העבירות, הכפרה דורשת עונשים (כגון כרת או מיתה), תשובה, או קורבנות מיוחדים (כגון עגלה ערופה), ואינה נרפאת בטבילה.

3. השפעה:

   • טומאת מקדש משפיעה על הקדושה הפולחנית של המקדש או הקודשים.

   • טומאת שלוש העבירות משפיעה על הארץ כולה, על הברית עם ה', ולעיתים על הקהילה כולה.

דמיון:

1. מונח משותף: המונח "טומאה" משמש בשני ההקשרים, מה שמאפשר להציע את ההשוואה. הטומאה, בשני המקרים, מייצגת פגיעה בקדושה ובסדר האלוהי.

2. חומרה: שני סוגי הטומאה נחשבים לחטאים חמורים, לעיתים ברמת כרת (ויקרא כב, ג לטומאת מקדש; ויקרא כ, ג לעבודה זרה).

3. כפרה קהילתית: שעיר יום הכיפורים מכפר על טומאת מקדש וקודשיו של כלל ישראל, ולכן הוצע כי הוא עשוי לכפר גם על חטאים קהילתיים חמורים כמו שלוש העבירות.

 

מה ניתן ללמוד על מהות טומאת מקדש וקודשיו מההשוואה?

הרצון להשוות בין טומאת מקדש וקודשיו לבין טומאת שלוש העבירות מעיד על תפיסה עמוקה של טומאה כמושג שחורג מהפן ההלכתי-פיזי ומקיף גם ממדים מוסריים ורוחניים. ניתן ללמוד מכך את הדברים הבאים:

1. טומאה כפגיעה בקדושה: טומאת מקדש וקודשיו אינה רק הפרה טכנית של כללי טהרה, אלא חילול של הקדושה האלוהית, בדומה לפגיעה שגורמות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ההשוואה מלמדת שטומאת מקדש היא גם פגיעה בברית עם ה', שכן המקדש הוא סמל הברית.

2. ממד קהילתי: העובדה ששעיר יום הכיפורים מכפר על טומאת מקדש וקודשיו של כלל ישראל, ושרבי יהודה שוקל כפרה על חטאים קהילתיים חמורים, מעידה שטומאת מקדש נתפסת כחטא שמשפיע על הקהילה כולה, לא רק על הפרט.

3. טומאה כהפרת סדר קוסמי: שלוש העבירות מטמאות את הארץ ומפרות את הסדר האלוהי, ובהקבלה, טומאת מקדש מפרה את הסדר הפולחני של המקדש, שהוא מרכז הקדושה והסדר בעולם. ההשוואה מלמדת שטומאת מקדש היא לא רק עניין מקומי, אלא בעלת השלכות קוסמיות.

4. חומרת החטא: ההשוואה לשלוש עבירות, שנחשבות מהחמורות בתורה, מעידה שטומאת מקדש וקודשיו אינה חטא טכני בלבד, אלא חטא שפוגע בערכים יסודיים של קדושה ומוסר.