פאות הראש - סימן לגדלות האדם
הרב דב קדרון
מכות כ ע"ב
בגמרא מדובר על איסור הקפת הראש, ורש"ר הירש זצ"ל בפירושו (ויקרא יט,כז) מבאר את הרעיון העומד בבסיס האיסור הזה:
פאת הראש היא ההבדלה הנראית לעין - בין קידמת הראש לבין אחורי הראש; וזו זהה עם ההבדלה שבין המוח הגדול לבין המוח הקטן. שהרי הבדלה זו מצויה במישור, היורד במאונך בין המצח לבין עצם הקודקוד, והעובר בצדעיים לפני האוזניים.
כידוע, המוח הגדול (צרברום) אחראי על זיכרון, רגשות, תכנון, קבלת החלטות, פתרון בעיות, שפה, עיבוד מידע תחושתי (מגע, כאב, טמפרטורה), תפיסה מרחבית, ניווט, עיבוד מידע שמיעתי, זיהוי עצמים ופנים, שהם עניינים שהאדם מפותח בהם יותר מכל בעלי החיים.
לעומת זאת המוח הקטן (צרבלום) אחראי בעיקר על תיאום תנועה, שיווי משקל ולמידה מוטורית, שהם עניינים גשמיים בסיסיים שיש אצל כל בעלי החיים.
במילים אחרות: ההבדל הניכר בין המוח הגדול למוח הקטן אצל האדם, מדגיש את ייחודיותו של האדם על פני כל בעלי החיים האחרים.
איסור "בל תקיפו" אוסר להסיר את אותה הבדלה. וזהו עיקרון שמופיע בתורה בהרבה מקומות: היא מעוררת בליבנו את התודעה על היסודות הנבדלים שבנפש האדם; והיא מדגישה את מעלתו היתירה של היסוד הרוחני, שיסוד החי ישתעבד לו וייסוג מפניו; ורק בו יופיע האדם כאדם. שער הצדעיים, פאות הראש, מזהיר את האדם - להיות אדם, לכן אסור להסירו.
