"הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה"

הרב ישי ויצמן

"צדקו יחדיו" - בית מדרש לאיחוד התלמודים

מכות טז ע"א

בבבלי אמימר אומר: "הלכתא: נדר שהודר ברבים – יש לו הפרה, על דעת רבים – אין לו הפרה". זאת אומרת שרק אם במפורש הנדר נידר על דעת הרבים, אי אפשר להתירו על ידי דעת היחיד הנודרו. הנדר שייך לדעת הרבים. יש לציין שנחלקו הראשונים האם ניתן להתירו על ידי דעת אותם הרבים שעל דעתם הוא נדר. על כל פנים, זה רק כאשר במפורש נדר על דעת רבים, אבל בסתמא, כאשר נדר במעמד רבים, ניתן להתירו על דעת היחיד, ואין לרבים שנכחו שם שייכות לנדר.

בירושלמי חולקים על כך. במסכת נדרים (ה ד) אומרים בירושלמי: "הנודר ברבים אין לו היתר".

נראה שמחלוקת תלמודים זו נובעת מכך שבארץ ישראל מופיע כלל ישראל, לעומת חוץ לארץ, ששם מופיעים בעיקר הפרטים. לכן מבינים בירושלמי שכאשר אדם נודר במעמד רבים, דעתו מעורבת עם דעת הרבים, והוא מושפע מכך. היישות שלו במצב כזה מתרחבת מגבולות הפרט, ויש בזה בחינה מסויימת של נדר על דעת רבים. לעומת זאת בחו"ל הקשר של האדם על ה"רבים" חלש יותר, וכשאינו נודר במפורש על דעת רבים, אין לרבים השפעה על נדרו וניתן להתירו.