מותר לאדם לזלזל בכבודו?
הרב דב קדרון
מכות טז ע"ב
נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה קטז,ו):
אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם, כגון משקים ואוכלים שנתערבו בהם קיא או צואה וליחה סרוחה וכיוצא בהם. וכן אסור לאכול ולשתות בכלים הצואים שנפשו של אדם קצה בהם, כגון כלים של בית הכסא וכלי זכוכית שמקיזים בהם וכיוצא בהם. וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים, שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם. (ויקרא יא,מד).
בירושלמי (פאה פ"ח ה"ז) מסופר על אדם עשיר ממשפחת הנשיא שירד מנכסיו וכאשר נתנו לו מצדקה לאכול בכלי חרס היה אוכל ומקיא, כי לא היה רגיל לאכול מכלים כאלה, וזה הגעיל אותו. אמר לו הרופא: הרי גם כשהיית עשיר היו מבשלים לך את המאכלים בכלי חרס, תאכל מהקדרה שבה מתבשל המאכל ולא תקוץ בו.
המאירי מגדיר איסור זה: "מדברי סופרים שלא להמאיס אדם את עצמו בעשיית דברים המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם", ובעל ספר עלי תמר (שם) מסביר שזהו עניין של כבוד האדם, כי האדם מצווה לשמור על כבוד עצמו ונפשו ונשמתו שנתן בו ממעל, כמו שמצווה על כבוד הבריות בכלל, ועל עצמו עוד יותר, שגדול כבוד הבריות (ברכות יט,ב ובירושלמי כלאים פ"ט ה"ג) ורבי יוחנן היה קורא לבגדיו: "מכבדותי", וחייב האדם ללבוש בגדי כבוד בשבת ויום טוב, כמו שאמרו חז"ל (במסכת שבת קיט).
אולם יש להעיר על כך שהמאירי עצמו (ב"ק צא,ב) כותב שאף על פי שמן התורה אסור לאדם לחבול בעצמו, מכל מקום לעניין בושת ופחיתות, אם אינו מקפיד על עצמו ומפחית ומבייש את עצמו – רשאי.
