איהי קא מבטלא ליה
מכות טז ע"א
"אונס ביטלו ולא ביטלו היכי משכחת לה? ... אמר רב שימי מחוזנאה: כגון שקיבל לה קידושין מאחר. אמר רב: אי שוויתיה שליח, איהי קא מבטלא ליה".
פירש הריטב"א: "אי דשויתיה שליח איהי קא מבטלא ליה. פירוש כי אף על פי שהוא מסייע על ידה מכל מקום עיקר הביטול בדידה הוא".
אך לא מובנת בזה הקושיה על רב שימי מחוזנאה, מה בכך שעיקר ענין הביטול היה בדידה שמינתה אותו תחילה לשלוחה, סוף סוף לולא קבלתו את הקידושין יכל עדין להשיבה, ובפעולתו שלו נאסרה עליו עולמית וביטלו לעשה ולמה לא ילקה?
לכן נראה שהגירסה כבכתב יד: "אמר רב שימי מחוזנאה הכא במאי עסיקינן כגון שקיבל קידושין מאחר... מה נפשך אי הוא שויתה שליח איהו דקא מבטלא ליה, אי לאו לא כל כמיניה".
כלומר שכך טען רב לרב שימי מחוזנאה, הרי למה הצעת דוגמה של שליח קבלה: "כגון שקיבל לה קידושין מאחר" ולא הצעת דוגמה רגילה של שליח נתינה: "כגון שנתן לה האונס קידושין מאחר לאחר שנעשה שלוחו"? כמובן משום שאמנם הוא נותן הקידושין אך היא זו שגומרת את הקידושין בהסכמתה להתקדש.
לפיכך ממשיך רב שהוא הדין בשליח קבלה, אמנם היא הסכימה להתקדש ומינתה אותו לשלוחה לפני מעשה גמר הקידושין, אבל עכשיו את גמר הקידושין לא עושה המקבל אלא המקדש. וכך פירוש הלשון: "אי הוא (האונס) שויתֵהּ (האשה אותו) שליח, איהו (המקדש) דקא מבטלא ליה".
