טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה – איית צרעים
"תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, ומה כתיב בהם ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל, אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו], בואו ונשכח תורת רגל מארצנו וכו'" (סנהדרין, קט ע"א).
שם עברי: איית צרעים שם באנגלית: European honey buzzard שם מדעי: Pernis apivorus
שם נרדף במקורות: איה, דיה, דייתא
הנושא המרכזי: לזיהוי האיה?
את האיה אנו פוגשים ברשימת העופות הטמאים בספר ויקרא (יא י"ד): "ואת הדאה ואת האיּה למינהּ" ובפרשת דברים (יד י"ג): "והראה ואת האיה והדיה למינה". אונקלוס תירגם: "ובת כנפא וטרפיתא ודיתא לזנה" ותרגום יונתן: "ודייתא חיוורא ואוכמתא דהיא איבו ודייתא לזנה". משתמע מפירושם שהשמות בפסוק מייצגים מינים ביולוגיים שונים (בהגדרה המדעית) שהרי הם אינם מתרגמים את השמות באופן זהה(1). בתרגום יונתן הדבר מודגש אף יותר משום שהוא מתאר מינים בעלי צבעים שונים (דיה שחורה ודיה לבנה). פירושם עומד לכאורה בסתירה לדברי הגמרא בחולין (סג ע"ב) הטוענת שמדובר בשמות נרדפים: "וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא, למה ליה למיכתב איה ודיה? כדתניא, רבי אומר: אקרא אני איה, דיה למה נאמרה? כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא תהא אתה קורא איה, והוא קורא דיה, אתה קורא דיה והוא קורא איה, לכך כתב במשנה תורה: והראה ואת האיה והדיה למינה".
ניתן להציע שכוונת הגמרא היא שאכן כל המינים המנויים הם קבוצה אחת מוגדרת הכוללת עופות הדומים מאד זה לזה באורח חייהם ואפילו בשמם ולכן אין צורך למנות את כולם. לאחר שמנתה התורה בפסוק הקודם את אוכלי הנבלות הגדולים ("הנשר והפרס והעזניה") מנתה את דורסי היום הניזונים מטרף חי. אמנם על פי קנה מידה הלכתי מינים אלו זהים זה לזה עד כדי החלפה בין שמותיהם אך כדי למנוע הערמה מנתה התורה את כל הטיפוסים העיקריים הנכללים בקבוצה זו. ייתכן ומיון העופות היה גם על פי גדלם ולכן הנץ הקטן בדורסים הניזונים מטרף חי נמנה בנפרד וכך גם הרחם הקטן באוכלי הנבלות. את מיון זה בין דורסים גדולים וקטנים אנו מוצאים במשנה (חולין, פ"ג מ"א): "אלו טרפות בבהמה ... ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס וכו'". כל העופות הדומים לדיה נכללו בשם המשותף "עוף הגס" בניגוד לנץ שהוא "עוף הדק".
ראיה חד משמעית לכך שאכן אין להבין את דברי הגמרא כפשוטם, כלומר שארבעת המינים הם שמות נרדפים למין ביולוגי אחד, ניתן למצוא בדברי איסי בן יהודה (חולין, שם): "תניא, איסי בן יהודה אומר: מאה עופות טמאין יש במזרח, וכולן מין איה הן". כאן משמשת האיה כשם כללי לקבוצה של עופות רבים. בארץ ניתן לראות כ – 25 מינים של עופות דורסים הניזונים מטרף חי. מעניין לציין את מחלוקת רב ורב אבהו (חולין סג) לגבי מספר העופות הטמאים שנימנו בתורה הקרוב ל – 25. לשיטת רב נימנו 24 ולשיטת רב אבהו 23.
הגמרא (חולין, שם) מקשה מדוע הפסוקים בספר ויקרא ודברים אינם זהים? מדוע התוספת "למינה" בספר ויקרא נאמרה ביחס לאיה ואילו בספר דברים ביחס לדיה? מתרצת הגמרא שמטרת התורה להראות שאיה ודיה הן מין אחד. עדיין ניתן להקשות מדוע בחרה התורה להוכיח זאת דווקא בעזרת השם הכללי "למינה". מ. דור הציע הסבר להבדל בכך שבשלב הראשון נבחרה האיה בגלל גודלה ומספר המינים הרב הנכלל בה ואילו בהמשך הועבר השם הכללי לדיה בגלל שכיחותה הרבה
האיה
האיה היא היחידה המוזכרת גם בספר ויקרא וגם בספר דברים. בספר איוב היא מובאת כתקבולת לעיט: "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה". העיט במקרא הוא שם כללי לאוכלי הפגרים הגדולים: נשר, פרס ועוזניה ("העיט צבוע נחלתי לי" (זבחים, קיט ע"א)). האיה, אם כן, היא עוף גדול המתאים להיות תקבולת לעיט. הדורסים הגדולים אחרי אוכלי הפגרים הם בני הסוג הביולוגי עיט (Aquilla). אונקלוס תירגם טרפיתא כנראה שסבר שאיה היא שם כללי לעוף טורף ("... ואת האיּה למינה"). דבר זה משתמע מדברי הגמרא בחולין (סג ע"ב): "מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן". מאפיין נוסף של האיה הוא כושר ראייה מעולה. נאמר בגמרא בשם רבי אבהו: "ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר, וכן הוא אומר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה. תנא: עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". מאמר זה אינו עולה בקנה אחד עם הטענה שמדובר בקבוצת עופות הניזונה מטרף חי.
א. דיין מציינת 3 איזכורים נוספים של האיה במקרא בלשון רבים תחת השם איים. בירמיהו (נ ל"ט): "לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה וכו'". בישעיהו (יג כ"ב): "וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי עֹנג וכו'". ובהמשך הספר (לד י"ד): "ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא וכו'". המפרשים רובם ככולם זיהו את האיים באופן כללי כ"חיה" או חתול והמקור היחיד שמצאתי המצביע על קשר בין איה ואיים הוא פירוש אבן עזרא (ישעיהו, יג כ"ב): "וענה איים, לשון רבים מן האיה [ויקרא י"א י"ד]". המלבי"ם (ישעיהו, יג כ"ב) מפרש שמקור השם "איה" ו"איים" הוא במקום תפוצת בעל חיים זה: "... עלפי זה אומר כי האיים שהיא חיה הבאה מאיי הים, ואינה יכולה להתחבר אל יתר החיות, הם יצעקו באלמנותיו שהם החדרים הקטנים, והתנים יצעקו בהיכל הגדול". בביאור המילות כתב: "באלמנותיו. כמו ואלמי החצר (יחזקאל מ"א ט"ו), חדרים קטנים שלפני הבית. ואיים, חיה הנמצאת באיים רחוקים". יש שסברו שהשם איה הוא שם אנומטופאי המחקה את צליל קולות הצריחה-יבבה של העוף. השם השתמר בערבית "יואיו" (يوايو) לכינוי הסוג דיה (Milvus).
דיין מסכמת את מגוון המסורות הרבות של "האיה למינה" בכך שהן כוללות מבחר של עופות טורפים כדיה, נץ, בז, נשר, דורס לילה ומין עורב. בנוסף לזיהויים ספציפיים כוללות המסורות גם זיהויים כלליים כמו "דורס" או "מין עוף". הקושי למצוא זיהוי מוסכם הביא את דיין לכלול בספרה את האיה בקבוצת "הצעות זיהוי ברמת סבירות נמוכה". בין הצעות הזיהוי בחרתי להציג את איית הצרעים המשמרת את השם איה. איית הצרעים היא הדורס השכיח ביותר בין העופות הנודדים. האיה נוהגת לפרוץ לקיני דבורים ןצרעות ולאכול את הזחלים והגלמים. היא טורפת גם חרקים אחרים, דו-חיים, זוחלים וגוזלי עופות.
(1) אונקלוס מתרגם באופן זהה את הדיה ואת הדאה ושניהם נקראים דייתא. זהות זו משתמעת מתוך השוואת שני הפסוקים העוסקים בעופות אלו: "ואת הדאה ואת האיה למינה" (ויקרא, יא י"ד) לעומת "והראה ואת האיה והדיה למינה" (דברים, יד י"ג). בשני הפסוקים מופיעה האיה ואילו הדאה והדיה מחליפות זו את זו. בפסוק בדברים נוספת הראה ולדברי אביי (חולין, סג ע"א) "דאה וראה אחת היא".
מקורות עיקריים:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 99-100.
א. דיין, "החי במקרא : מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא: חולייתנים", דפוס העיר החדשה, ירושלים, תשפ"ב, עמ' 191-195.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
